זה כבר זמן רב שלא ראיתי אותה.

לא שמעתי את קול צחוקה,לא שמעתי את קול בכייה,לא שמעתי דבר.

אבל היא שם,אני יודעת שהיא שם,והיא חזקה,ואני למענה רוצה שתתחזק ותחזור מחוזקת אליי.

זה בסדר לחלום עליה בלילה ולהתגעגע?

זה בסדר לשלוח לה הודעות ולצלצל ולא לקבל אף תגובה?

האנשים בוודאי מטפלים בה עכשיו,כל הזמן,כל היום,כל רגע נתון ינוצל על ידם ואף למנוחה.

וזה כבר זמן רב שהגעגועים אליה הורגים אותי.

לאחות אחשיב אותה בעיניי כמו שידענו לפניי שנים.

אני מחזיקה ממנה חזק,יודעת שתעבור את זה.

ובנתיים הכל מתמלא,כי רק בחלומות אוכל שוב לשמוע את קולה,ועדיין לבכות שהיא לא כאן איתי זה זמן רב.

ואנשים לא יודעים;

"אסור לספר" היא אמרה לי בפירוש,מאז רק אחת יודעת שגם היא יודעת עליה,אבל זהו;

אסור יותר לגלות לאחרים,כי היא בפירוש דרשה לכך.

להביט בתמונות,במה שהיא הותירה מאחוריה לתקופה ארוכה,ארוכה.

והייתי רוצה גם לבקר ואסור,או לפחות לשמוע ממנה בשיחה קולית או מסר ואין.

עבר יום-הולדתה,ואני יודעת שהיא שמחה,אז גם אני שמחתי בשמחתה.

רק תחזרי אליי בבקשה,בבוא היום,אני אשאר כאן,לחכות לך,כי אני כבר מחכה 3 חודשים שתצאי משם ותחזרי הביתה.

-

קטע זה נכתב בהשראה של מקרה שעובר עליי ולא מותיר בי מנוח לגביי חברה יקרה.

היא באמת אסרה עליי לספר מי זו,ועל כן לא הוסיף מידע עיקרי יותר,רק אכתוב שאני מתגעגעת אליה נואשות כי פעם היינו כ"כ קרובות וזה קשה להתרחק בעיקר מנסיבות מציקות אלו.

אני רוצה אותה בחזרה אליי,אל ביתה.

נויה ג.