פתאום כשכתבתי היום חיבור להגש על החששות והתקוות שלי על שיבוצי בצה''ל נזכרתי עד כמה שאני שואפת להצלחה וכמה
אני שואפת להיות חיילת טובה .. מישהי להתגאות בה.. מישהי חדורת אהבת הארץ {לא שחסר לי עכשיו) ..
עד כמה אני רוצה כבר להתגייס אני לא אגיד כי אני אתחרפן רק מזה שאמא לא מרשה לי לעשות הליכות ולשקם ת'ברך שלי..
ואני צוחקת ואני מחייכת ואני חולמת על דברים שאף פעם לא יהיו...כי כזאת אני מעיזה לחלום ולהתאכזב.
הוא כבר לא
יונתן כבר לא יראה אותנו מתכערים."לעולם לא נהיה יפים יותר מעכשיו,"הוא תמיד היה אומר,
ואני הייתי שואל אם זה אמור לעודד,כי זה לא.
תגיד,אתה דפוק?איך אתה לא מכיר את המשחק הזה? לא יכול להיות שאתה לא מכיר.
זה נקרא "הוא כבר לא" וזה מה שכולם משחקים כשנהרג להם חבר.
זורקים את השם שלו לחלל האוויר וכל מי שמסביב צריך להשלים את המשפט,לומר מה הוא כבר לא.
רצים עם זה שעות לפעמים.על המגרש,למשל,באמצע בעיטת עונשין.וגם בקטנות של הלילה,סתם ככה פתאום,מעיר את כולם,שלושים שניות אחרי שחתכו לישון.
וכשאתה בבית,נותן עבודה נותן עבודה על חברה שלך,לא מרוכז בנו,הכי לא מתאים לך לשחקאת המשחק,אבל בום! הטלפון מצלצל,אנחנו על הקו,
"יונתן כבר לא,"אומרים לך,ואתה חייב,כולם חייבים,לזרוק אסוציאציה,זה הכלל,ולא לחזור על אותה אחת פעמיים.קבל דוגמה:
יונתן כבר לא יקח את אחיו הקטן לסרט.
יונתן כבר לא יראה את הפועל מביאים גביע.
יונתן לא ישמע את הדיסק החדש של ציון גולן.
הוא לא יראה את שון נתקע עם השרמוטה הכי מעוותת בנהריה,ועוד אחרי שצחק על כולנו,המונגול הקטו.
הוא לא ידע כמה שזה זין כשלא עומד לך.
הוא לא ידעכמה שזה טוב כשאמא גאה בך ביום שבו תתקבל לאוניברסיטה.או למכללה,גם טוב.
הוא לא יהיה בהלוויה של סבא שלו,
לא ידע אם אחותו תחתן,
לא ישתין איתנו מהפסגה הכי גבוהה בדרום אמריקה,
לא יעשה סקי בצ'אקאלטאיה,
לא יזיין את הפרואנית הכי חמה בקאזה פיסטוק
יונתן כבר לא ידע איך ההרגשה לשכור דירה עם חברה שלו.
יונתן לא ידע מה זה להיכנס איתה לקסטרו כשיוצאת הקולקציה החדה לחורף
וללכת לרולדין באמצע הלילה,בגשם,כי היא רוצה פתאום סופגנייה,ואתה הרי אדיוט,מעולם לא ידעת להגיד לה לא.
והנה אני חושב בלב איזה מזל יש לי,שיצא לי כבר פעם להביא סופגניות בגשם.
הוא לא יבגוד בה.הוא לא ידע איך זה לפרק את הצורה לפצצה הכי גדולה במדינה,שרמוטה אחת מחיפה שמפתה אותך לסטוץ,
ואתה מבין מאוחר מידישזה פשוט לא היה שווה,והאהבה שלך עוזבת.הו לא יבין כמה זה כואב.
ולא ידע לעולם איך זה לשבת על הדשא עם ילד קטן,שהוא שלו,ולספר כמה שהיינו גדולים מהחיים במארבים בלבנון.דברים של תהילה עשינו שם.
הוא לא יגיד לו המון דברים..
יונתן כבר לא.
יונתן לא ידע איזה שיר השמיעו על הקבר שלו כשהוא מת."שיר המעלות",חידו בסטייל מזרחי,הפך להיות השיר שלו.
לכל אחד שנהרג יש שיר,שמלווה את החברים מההלוויה והלאה. במשך חודשים לא מפסיקים לשמוע,שוב ושוב.לא נמאס.
יונתן לא ידע בחיים איך ריבר החובש בכה מעל הגופה שלו,סירב להרפות,התפורר,התפרק.כמו תינוק מירר בבכי.
יונתן לא ידע איך פורמן ואני הסתובבנו יום שלם בתעלות ובמורדות לחפש את הראש שלו שנעלם.כשהטיל פגע בעמדת השמירה,הראש פגע והתגלגל לליטאני.
לא רצינולהאמין שהוא התגלגל עד למטה,לנהר,אבל זה מה שקרה,ובסוף התייאשנו מהחיפושים. אין מה לעשות.
ואני רכנתי בתוך העשן הסמיך ואחזתי בגוף שלו בשתי ידיים,גוף בל ראש.הוא לא ידע.
והאש המשיכה לבעור מסביב,וירינו, וירינו, וירינו, לכל כיוון שרק אפשר, כאילו שזה יקל על ההרגשה.
ואיך שכולם היו שבורים.אתמול עוד רקדנו ואלס במאורה הקרה שלנו,והדלקנו נרות,נשמה,והיה לנו טוב,והנה נגמר.
הוא לא ידע בחיים אין סיכוי שהוא ידע.
יונתן כבר לא יסניף זיעה מתוקה,מהולה בניחוח שמפו עדין שכזה,בלילה ארוך של מין סוער וחיבוקים,כמו זה שידענו כולנו בשבוע שבו חזרנ מלבנון,כשהכל נגמר.
יונתן בכלל לא ידע שיצאנו מלבנון.
נזכרתי שקראתי איזה קטע בספר "אם יש גן עדן" שעליו בוסס הסרט בופור שלדעתי הוא גאוני
תקראו לדעתי זה פשוט חזק.. עברה בי צמרמורת כול פעם שקראתי את זה.
והכתובת על הקיר היא כול חייל מלבד היותו חייל הוא גם בן,אח,חבר או בעל אהוב. יש כאלה שלא יבינו
את הבערה את האש השורפת כול איבר בגוף את הגאווה לשרת בצבא למען המדינה..את הגאווה לשמור על הבית
אני אחת מאותם האנשים שכן מבינים..אני גם אחת מאותם אלה שרוצים אבל לא יכולים. אני מבינה את המורעלות
אני מצדיעה לכול אלה שיודעים שלהרוג זה לא משהו טוב ולא משהו להתגאות בו אבל יודעים שחייבים כי אם לא הם אז מי?
ואם לא יירו קודם אז יקדימו אותם . זה נשא כ''כ טעון זה נושא לוויכוח נושא שרבים לא מבינים ורבים לא יכולים לקבל...
אתם יכולים לקרוא לי טיפשה או תמימה איך שתבחרו הכול כבר שמעתי,אבל זאת אני..המדינה זה חלק ממני
ואני רק עוד בורג במערכת וכך אשאר והדעה שלי לא תשתנה לגביי הצבא.
שיהיה שבוע טוב לכולם :]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
