נמאס לי מהפוסטים הריקניים האלה. אין לזה משמעות לשומדבר... כאילו הדברים שאני כותבת
הכול כזה סתמי,פשוט?כלום
יש כ''כ הרבה דברים שאני רוצה.. יש דבר אחד שאני מאוד רוצה ואני לא אקבל כי אני לא דבקה במטרה
כי אני עצלנית ולא מזיזה ת'תחת בשביל לעשות משו בשביל להגיע לזה.
זאת אובססיה שיושבת על הלב,שאוכלת ת'נשמה ,שחונקת אותך כ''כ חזק שאני לא יכולה לנשום
כי אני מרגישה שייכת,מרגישה חובה,קרבה,מרגישה שאני אשתגע לבסוף אם לא אעשה את הבאסט..
אבל יש כ''כ הרבה דברים מעכבים כמו הלימודים המזדיינים האלה שנוחתים עליי בלי קשר לחיים עכשיו אני כ''כ רוצה להצליח אבל כול פעם נכשלת מחדש..ואני מאכזבת. מחר יש מבחן בביולוגיה ושוב יהיה ז'ופה.
אני חושבת שאם לא הייתי רוצה כ''כ להגיע לשם ולעשות הכול בשביל הבאסט הייתי מזמן מוותרת הייתי מזמן פסימית מסריחה אבל אני אופטימית כי בלי אופטימיות בלתי אפשרי לשרוד :]
איכשהו המטרה הזאת מחזיקה אותי חזקה.. ממוקדת איכשהו.. הדבר היחיד שגורם לי לרצות להיות אחרת..לרצות להיות טובה יותר ..טובה מספיק .
אני רוצה להיות חכמה מספיק,בוגרת מספיק, עם מספיק כוחות להתמודד ולא להיכשל
אולי ליפול אבל ליפול ולעמוד ולנסות שוב.
אם היה לי את הגורם הזה את הפידבק את המישהו/ משהו שהיה מרים ועושה את כול הדרך איתי יחד מעודד אותי להצליח..מעודד אותי לדבוק במטרה.. אולי הייתי משיגה
אולי הייתי מגיעה לפיסגה מרוצה ולא מגיעה לחצי ממה שאני רוצה עם חיוך טמבל על הפרצוף שלי כי אני מתפשרת.
כי אין לי את הגורם המעודד.. אין לי מישהו שיעשה את הדרך יחד איתי בשבילי.
הוא לא קיים.
There are children standing here,
Arms outstretched into the sky,
Tears drying on their face.
He has been here.
Brothers lie in shallow graves.
Fathers lost without a trace.
A nation blind to their disgrace,
Since he's been here.
And I see no bravery,
No bravery in your eyes anymore.
Only sadness.
Houses burned beyond repair.
The smell of death is in the air.
A woman weeping in despair says,
He has been here.
Tracer lighting up the sky.
It's another family's turn to die.
A child afraid to even cry out says,
He has been here.
And I see no bravery,
No bravery in your eyes anymore.
Only sadness.
There are children standing here,
Arms outstretched into the sky,
But no one asks the question why,
He has been here.
Old men kneel to accept their fate.
Wives and daughters cut and raped.
A generation drenched in hate.
Says he has been here.
And I see no bravery,
No bravery in your eyes anymore.
Only sadness.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
