Robbie Williams - Angels
I sit and wait
does an angel contemplate my fate
and do they know
the places where we go
when we´re grey and old
´cos I´ve been told
that salvation lets their wings unfold
so when I’m lying in my bed
thoughts running through my head
and I feel that love is dead
I’m loving angels instead
and through it all she offers me protection
a lot of love and affection
whether I’m right or wrong
and down the waterfall
wherever it may take me
I know that life wont break me
when I come to call she wont forsake me
I’m loving angels instead
when I’m feeling weak
and my pain walks down a one way street
I look above
and I know ill always be blessed with love
and as the feeling grows
she breathes flesh to my bones
and when love is dead
I’m loving angels instead
and through it all she offers me protection
a lot of love and affection
whether I’m right or wrong
and down the waterfall
wherever it may take me
I know that life wont break me
when I come to call she wont forsake me
I’m loving angels instead
פעם אהבתי את השיר הזה.. עכשיו אני לא יכולה לשמוע אותו..
אני לא יודעת..אני לא יודעת איך לקום מחר בבוקר ולהרגיש טוב..איך לקום מחר בבוקר וללכת כאילו כלום.
אני לא יודעת איך לשבת בשיעור בלי להישבר. אני לא יודעת איך אני אשלים את כול המבחנים כשאני לא יכולה לחשוב.
אני לא יודעת איך אני מתחילה "לנשום" כשאני נחנקת. אני לא יודעת איך אני מחזירה לעצמי ת'לב.
אני לא יודעת איך אני אסתכל על עצמי בבוקר ואתאפר כשיש לי חשק להיעלם כמה שיותר רחוק מכאן.
אני לא יודעת איך אני אחזיק מעמד בלי "להתפוצץ" שוב.
אני לא יודעת איך אני לוחצת על Delete אצלי במוח ומוחקת את הזיכרונות.
אני לא יודעת איך להמשיך ביחד עם כולם..איך להמשיך לחיות כשאני תקועה.
אני לא יודעת איך אני מחייכת בלי להרגיש צריבה בלב באותו הרגע.
אני לא יודעת מתי אני אצחק באמת.
אני לא יודעת איך אני גורמת לעצמי לעמוד על הרגלים אחרי הניתוח שיבוא.
אני לא יודעת איך אוכל שוב לתת למישהו להיכנס.
אני כותבת ונחנקת אני מרגישה שאני לא יכולה להיות פה.
אני לא יודעת איך אוכל לעמוד לצד סבא כשיעבור את הניתוח שלו כשאני לא מרגישה כלום.
אני לא מרגישה שבא לי לחייך אני לא מרגישה שבא לי לחבק שבא לי להיות קרובה למשפחה,חברים..אנשים.
ובחיים שלי לא הרגשתי ככה הייתי אחרת.. בן אדם של חברה בן אדם שאוהב לצאת אוהבת להכיר אנשים אוהב לתמוך
ולדבר ולהקשיב לבעיות של אחרים.
אני לא מצליחה לגעת באוכל מכריחה את עצמי ובא לי להקיא.
מחר אין יותר גבס היום קובעים תאריך לניתוח. ממחר אין יותר אהבה,לא חברות,אף אחד לא רוצה אף אחד.מנסים לחזור לשיגרה רק טיפה אחרת.
ממחר הכול שונה.