ובעצם, למה לא?

אני חושבת שזאת השנה שהכי מוזר לי בה בנתיים.

שאני לא מצליחה להפנים שאני בת 17.

זה גדול, זה באמת באמת גדול.

כבר הרבה זמן לא הרגשתי אהובה ומוערכת ככה,

באמת באמת שלא.

אני לא יודעת אפילו איך להודות לכם, לכולם.

עשיתם יותר ממה שאתם חושבים,

העלתם חיוך, עשיתם את היום הזה הכי מדהים שיכול להיות,

נתתם כוח להמשך, והרבה.

רק בעצם האכפתיות שלכם, האהבה, ההערכה.

תודה, באמת תודה.

אני אוהבת את החברים שלי!

=]