את האמת?
זה לא ממש הפתיע אותי.
זה היה אפילו דיי צפוי.
כי את כמעט כל הזמן ככה.
לא רואה מילימטר מעצמך.
וכמה שכיף לי איתך, ואת מצחיקה וצברנו מלא חוויות,
אני לא יכולה להתעלם מזה.
וכל פעם זה מעצבן אותי מחדש,
אבל אני אמורה להתרגל לזה כבר לא?!
הפעם זה באמת היה הגבול.
באמת שזה לא לעניין.
והגיע הזמן שתפנימי את כל ההערות שאני זורקת לך כביכול "בצחוק".
וגם את אלה שלא.
את צריכה להבין שאת לא יכולה רק לקבל לקבל ולקבל.
את צריכה גם לתת.
במיוחד שזה בתוך ציוות, במיוחד כשזה אמור לתרום גם לך.
"אל תשכחי להחזיר לי אותו, אני גם צריכה אותו"
אין גבול לחוצפה?
ואת?
את רואה?!
זה כן יכול לחזור להיות כמו פעם,
באמת שאני יכולה לראות את זה קורה.
הפתעת אותי.
פתחת ראש, יצאת מהאיטום ומהאנטי.
הכל הרבה יותר טוב עכשיו.
וזה ימשיך, ויהיה הרבה יותר מעולה.
פשוט, להפסיק עם הוויכוחים, ולהנות מעצמנו,
רק ככה, יהיה לנו אחלה קיץ ואחלה חברות (:
את נשמה ואני אוהבת אותך 33>
חבר'ה?
שבת שלום (:
נואיי וזהו (:.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
