| 12/2009
"המשאלה"
סיפור שכתבתי בגיל 14. מילה במילה מאז:
פעם הייתה ילדה אחת שאהבה ילד אחר בכל ליבה. היא אהבה אותו כל כך עד שהיא הייתה מוכנה לעשות הכל כדי שיאהב אותה.
היא הלכה אל הילד האחר ואמרה לו "אני אוהבת אותך יותר מהכל, ואני מוכנה לעשות הכל כדי שתאהב אותי בחזרה" הוא הסתכל עליה בגיחוך ואמר לה "אם את רוצה שאני אוהב אותך, את צריכה לעשות כל מה שאני רוצה וכל שבוע לתת לי חתיכה מהלב שלך".
היא אהבה אותו כל כך שהיא הסכימה להצעתו.
בשבוע הראשון הילד האחר ציווה עליה "תנקי את כל הבית שלי בלשון שלך" הילדה לא היססה לרגע כי אהבה אותו כל כך, אז היא ליקקה את כל הבית שלו כל השבוע, עד שלא נשארה טיפת לכלוך בשום מקום בבית והלשון שלה נעשתה שחורה. בסוף השבוע הילד האחר ציווה "עכשיו תחתכי לי חתיכה מהלב שלך ותבשלי אותה גם" הילדה אהבה את הילד האחר כל כך שהיא לקחה סכין וחתכה חתיכה קטנה מהלב שלה, זה כאב לילדה מאוד אבל לא היה אכפת לה.
אז הילדה הוציאה את החתיכה ובישלה אותה. אח"כ הילדה הביאה לו את החתיכה, הילד האחר הביט בה, הריח אותה קצת ובלע אותה.
בשבוע השני היא הייתה יותר חלשה, כי היה לה חור בלב, אבל זה לא הפריע לה למלא את כל מבוקשו של הילד האחר ובשבוע הזה הילד האחר ציווה "תקני לי ארמון עד סוף השבוע" הילדה אהבה אותו כל כך שכל השבוע היא אספה כספים מכל מקום שיכלה עד שלא נשארה לה פרוטה. הילדה גם הייתה חייבת הון עתק להמוני אנשים שהיא מכירה וגם גנבה כסף מאנשים ברחוב, אבל לא היה איכפת לה, כי היא אהבה את הילד האחר כל כך. בסוף השבוע היה לה את הסכום והיא קנתה לילד האחר את הארמון.
הילד האחר ישב בארמונו וציווה על הילדה "תחתכי לי חתיכה מהלב שלך, אבל לא כזאת קטנה כמו החתיכה הקודמת, שתהיה גדולה, תשימי עליה תבלינים ותבשלי אותה יותר זמן" הילדה עשתה כדבריו ושוב לקחה את הסכין וחתכה חתיכה גדולה מליבה. הפעם זה כאב הרבה יותר מהפעם הקודמת, אבל היא אהבה אותו כל כך שעשתה את זה בעונג. מחתיכת ליבה הילדה עשתה מעדן, היא השתמשה בתבלינים המשובחים ביותר והגישה את חתיכת ליבה אל הילד האחר. הילד האחר אכל את הלב בתאבון רב.
בשבוע השלישי מליבה נשארה רק חתיכה קטנטנה, כי הרי היא ילדה וליבה בקושי בגודל של תפוח עץ, אבל אהבתה אל הילד האחר השאירה אותה חזקה, ובשבוע השלישי הילד האחר ציווה על הילדה לקנות לו את המניות של החברה הכי מצליחה בבורסה. לילדה לא היה כסף והיא גם הייתה חייבת כסף להמון אנשים, אבל מפני שהיא אהבה את הילד האחר בכל ליבה היא הייתה מוכנה לגנוב כסף מהבנק כדי לקנות לו את המניות. אז הילדה אזרה אומץ, חבשה מסכה, שדדה את הבנק ואח"כ קנתה את המניות.
ובסוף השבוע הילד האחר ביקש את החתיכה האחרונה של ליבה, מפני שהיא אהבה אותו בכל ליבה, היא חתכה את החתיכה האחרונה ונתנה לו אותה בייסוריה, הפעם הוא בלע אותה לא מבושלת ואמר לילדה "עכשיו אין לך יותר מה לתת לי, אז אני גם לא אוהב אותך" ובלי לומר מילת תודה על העולם ומלואו שהיא נתנה לו, הוא הלך.
אבל הילדה לא הייתה אפילו טיפה עצובה, כי עכשיו, ליבה איננו וכל פיסת לב קטנה של ליבה של הילדה שאהבה את הילד האחר, נמצאות עכשיו בבטנו. אז הילדה הלכה לה מאושרת ושרה לעצמה מילים משיר מוכר...
"מי צריך לב, אם לב יכול להיות שבור?"
| |
אתמול בלילה
חלמתי שאני רואה את סבא דוד ז"ל בחלום, והוא בדיבור היידישי שלו, צוחק איתי כמו תמיד ואומר לי עיוות ל"בובע מייסע" ואני מתקנת אותו, כאילו ידעתי יידיש.ואז אני רואה אותו מחייך ופורש ידיים לצדדים לחיבוק סבא נדיר, ואני נכנסת לתוך החיבוק שלו ובוכה ואומרת: "סבא, אני כל כך מתגעגעת אליך". זאת הפעם הראשונה שחלמתי עליו מאז שנפטר ב2003. (מיותר אולי לציין שבחלום היה גם חלק אחר שבו הייתה זו גם הפעם הראשונה שראיתי את חברה של ערן בחלום שלי... והיא הייתה מקסימה כהרגלה אלי וגם שרה [יפה] יחד עם ערן באיזו מקהלה, רק היו לה עיניים מוזרות מאוד, כחולות אבל כאילו לא אמיתיות, באמת אין לה עיניים כחולות...)
אני מתגעגעת פתאום לסבא...
אוהבת דורין
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
