סמוראי הכורסה

אורי יחסר לי ולעוד המון אנשים שלא הכירו אותו. מעולם לא פגשתי אותו, אבל תמיד הרגשתי שזהו האיש שהיה יכול להיות לי חבר נפלא: חכם, מצחיק נורא, לבבי וישר. הוא עשה מלאכת צדיקים ועשה אותה בענווה, עם חיוך ובלי להתפשר על האמת. ואם כבר מדברים על האמת, אז האמת היא שאני עצוב נורא עכשיו, עיני מלאות בדמעות כשאני מביט בטקס הלוויה שלו, ואני מרגיש שמה שאני כותב הוא קצת נוסחתי מדי ולא עושה עמו צדק, אבל אני מוכרח לכתוב משהו... אולי רק לאחל לנס שלא קרה לו, אבל אולי יקרה למפעל שהוא בנה ושעדיין כל-כך משקף את אישיותו וערכיו - מי יתן ו"המילה האחרונה" תשרוד.

תהיה מנוחתו עדן. אני נורא מקווה לפגוש אותו בעולם שמעבר.