לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

.Until i say so

.It's all about me, then

כינוי:  _Her Majesty_

בת: 36





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2007    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2007

מחשבות של סוף החופש


אני: "אני מכירה אותו."

אמא: "אז למה לא אמרת לו שלום? הוא נראה בחור נחמד." באמת? גם אני הבחנתי בזה...

אני: "כי... אנחנו לא מדברים בדרך כלל."

אמא: "אני לא מבינה את זה."

 

גם אני לא מבינה את זה, זה דפוק לחלוטין. אני צריכה להתחיל לדבר עם אנשים. זה יפתור לי כמה בעיות...

 


 

אני מעריצה את זה שיש אנשים שגם בגיל 18 מסוגלים לשמור על התמימות שלהם.

אני מצטערת שאני לא כזאת.

אנשים כאלה באמת גורמים לי להעריך אותם המון... הם נחמדים ולא מסוגלים לפגוע באף אחד, ואם הם כן פוגעים בך, זה כל כך תמים ולא משהו שנעשה מרוע לב.

אני שמחה שיש אנשים כאלה סביבי. מעט מאוד, אבל גם זה משהו...

 


 

החופש הזה באמת גרם לי לחשוב. הרבה.

לפעמים אני חושבת שאין שום דבר אחר שאני עושה מלבד לחשוב.

ואני שונה.

כל כך שונה מאיך שהייתי פעם, אפילו לפני חודשיים...

השנה החולפת הייתה טובה ומדהימה ומצחיקה ו... ועדיין לא כל מה שקיוויתי שהיא תהיה.

ועם זאת, יותר ממה שהייתי יכולה לבקש ולחלום עליו.

 

אבל, כן, החופש... צורת המחשבה שלי היא אחרת עכשיו, אחרי שחשבתי על כל מיני דברים במשך חודשיים.

ואולי יש אנשים שלא יאהבו את זה, אולי יחשבו שאני מוזרה [מה שאני לא הולכת להכחיש, אני בעצמי חושבת ככה לפעמים], אבל אני אוהבת את זה.

אני מגלה דברים חדשים על עצמי ועל האישיות שלי וזה נחמד.

: )

 

אה, אני גם מדברת לעצמי כל הזמן, אני גם מדברת עם אנשים אחרים בראש שלי. אני חושבת שזה לא משהו שאנשים שפויים עושים.

אם מישהו רוצה לממן לי פסיכולוג, אני אהיה ממש שמחה.

הלוואי שהחופש יגמר כבר, אני צריכה להיות עסוקה במשהו כל הזמן ולא, אני אשתגע.

 

 

אין לי זמן לכתוב כל מה שאני רוצה עכשיו, אני צריכה להתארגן [וכואבת לי הרגל גם ><].

 

סופשבוע נעים לכולם,

יולי.

 

נכתב על ידי _Her Majesty_ , 31/8/2007 14:41  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מפספסת הזדמנויות כרונית, זאת מחלה, לפחות בשבילי.


כנראה יש לי בעיה כלשהי לגבי העברת מחשבות למילים, בגלל שבראש שלי הכל מסתדר ממש טוב.

אני לא יודעת מה הדרך הטובה ביותר לגשת לזה, עד כמה לספר, אז אני פשוט אתחיל ומה שיצא, יצא.

 

פעמיים בחיים שלי, עד כמה שידוע לי, פספסתי הזדמנות גדולה להיות מאושרת ועכשיו אני עומדת להפסיד את ההזדמנות השלישית [למרות שלה לא הייתי קוראת בדיוק 'אושר', אבל הזדמנות, כן].

 

אז הפעם הראשונה הייתה בחופש הגדול לפני שנה, ביום האחרון של החופש ובואו נגיד שהבחור שאני מדברת עליו היה עוקף את כל החברים של החברות שלי בסיבוב, ואני מתכוונת לגיל.

אני לא יודעת עד כמה אני רוצה להכנס לפרטים, אולי אני לא רוצה בכלל... אבל אני יכולה להגיד בוודאות שהייתי מטומטמת, ממש מטומטמת.

*זה הזמן להבהיר שאני לא ממציאה כלום, הכל אמת לחלוטין. אני לא עוסקת בסיפורי מעשיות*

הוא היה כל מה שחלמתי עליו... ואנשים שמכירים אותי היטב יודעים על מה [יותר נכון, על מי] אני חולמת.

וחשבתי שזה טוב מכדי להיות אמיתי ואז התחלתי לפקפק, כי מה לעשות, כזאת אני, פרנואידית וחשדנית ומפגרת.

וכמו שאפשר להסיק מכך, הרסתי הכל.

אני חושבת שאני מבינה את הסיבה לזה עכשיו.

אני פשוט ילדה קטנה שמסרבת להתבגר ולהתנהג בהתאם. וכל מה שאומרים לי שאני מתנהגת כמו בנאדם בוגר, מעבר לגילי, הכל שטויות, זה כל כך לא נכון.

 

והפעם השנייה הייתה, ובכן, מבלבלת? כי לא הבנתי בכלל שזאת ההזדמנות הגדולה שלי ושאני מפספסת אותה ובגדול.

רק אחרי שחשבתי קצת על מה שהיה וסיפרתי הכל לחברה טובה שלי, רק אז הבנתי [ואחרי שהיא כינתה אותי מפגרת ומטומטמת ועוד הרבה דברים נחמדים, ואני לא הכחשתי כלום, כי ידעתי שהיא צודקת].

ואני לא רוצה להכנס לפרטים, כי, נו, זה אישי.

 

וההזדמנות האחרונה, זאת שעוד לא פספסתי, אבל אני הולכת לפספס במודע...

אני חייבת לומר להגנתי שהפעם זאת לא ממש אשמתי, זה יותר עניינים פיננסיים.

תמיד אומרים לי שאני צריכה לצאת ולהכיר אנשים וכולי וכולי ואני תמיד אומרת שאין לי לאן לצאת. אז הנה, עכשיו יש.

מסיבה. חוף הים. לבד. רחוק. אנשים לא מוכרים.

זה נשמע אידיאלי ואני לא הולכת לשם, אל תשאלו למה. עניינים כספיים.

 

אז זהו זה, בינתיים.

 

אני מרגישה שכתבתי יותר מידי, שחשפתי יותר מידי מעצמי, למרות שלא חשפתי כמעט כלום.

אבל אולי לפעמים זה טוב לדבר על דברים כאלה, אי אפשר לשמור הכל בלב. זה מצטבר בסופו של דבר ואז מרגישים שאי אפשר לסבול את זה יותר. הייתי חייבת לשתף, ולו במעט.

 

 

יולי.

נכתב על ידי _Her Majesty_ , 20/8/2007 21:40  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Just a realization


,Don't wanna be a little girl anymore

,I wanna grow

.And see the world

 

,Open my eyes

,See the wonders of this life

,No more live in a bubble

 .There are so many things I need to discover

נכתב על ידי _Her Majesty_ , 13/8/2007 12:14  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

9,164
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל_Her Majesty_ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על _Her Majesty_ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)