לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

.Until i say so

.It's all about me, then

כינוי:  _Her Majesty_

בת: 36





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2008    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2008

לפעמים החיים לוקחים אותנו לסיבוב


לפעמים החיים לוקחים אותנו לסיבוב,

ואף אחד לא יודע איך נחזור משם,

ואם נחזור בכלל.

יש פעמים בהם אנחנו חוזרים שמחים,

ויש פעמים בהם אנחנו חוזרים עצובים.

יש פעמים בהם אנחנו חוזרים כועסים,

ויש פעמים בהם אנחנו חוזרים מדוכאים.

יש פעמים בהם אנחנו חוזרים טובים,

ויש פעמים בהם אנחנו חוזרים רעים.

ויש פעמים בהם אנחנו לא חוזרים בכלל.

 

פעם אחת החיים לקחו אותה לסיבוב בקרוסלה,

והיה זה סיבוב ארוך ומייגע.

היא חזרה משם עייפה,

ראשה סחרחר עליה,

בחילה בפיה,

והרגליים רזות ודקיקות,

והיא בקושי עמדה עליהן.

היא נאחזה במעקה במשך זמן רב,

היו שאמרו עליה שהיא גיבורה, לוחמת,

לא נכנעת.

היא רק רצתה לייצב את עצמה,

היא לא רצתה ליפול.

וכשכבר הכל נראה אבוד וכולם הרימו ידיים,

היא עדיין עמדה שם,

מתנדנדת מעט מצד לצד,

עדיין נאחזת במעקה ההוא,

כבר רעוע בעצמו.

היא לא הבינה אם רצתה את זה או פחדה מכך,

אך היא חשבה שמגיע לה עוד סיבוב.

והחיים לקחו אותה לעוד סיבוב בקרוסלה ההיא,

ואז הם החזירו אותה,

ולבסוף היא נפלה.

 

אז לפעמים החיים טובים אלינו,

ולפעמים הם טובים פחות.

הם לוקחים אותנו לסיבוב בקרוסלת הקסמים שלהם,

למרות שקסם, אחרי הכל, יכול להיות גם טוב וגם רע,

תלוי איזה שימוש עושים בו.

 

וכל אחד עולה על הקרוסלה ההיא,

במוקדם או במאוחר,

כולם זוכים להתנסות בחוויה המסחררת ההיא.

אבל סוד הקסם הוא,

לדעת לייצב את עצמך ברגע שאתה יורד ממנה.

 

 

 

תהיי חזקה, את שומעת? אני שולחת לך את כל התמיכה והאהבה שלי.

נכתב על ידי _Her Majesty_ , 25/5/2008 17:57  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Daddy's Little Girl


Westlife - Butterfly Kisses

(במקור של Bob Carlisle)

 

גיליתי את השיר הזה במחשב שלי והבנתי שאף פעם לא שמעתי אותו לפני.

ואז שמעתי.

לא הבנתי את כל המילים, אבל המנגינה הייתה רכה ועדינה והבנתי שהמילים חייבות להיות זהות.

ואז קראתי את המילים.

בזמן שאני קוראת את המילים המדהימות, התחלתי לבכות כמו ילדה קטנה.

[וכרגע מצאתי את השיר המקורי].

ניסיתי לשמוע את השיר שוב, הפעם עם המילים.

אז ניסיתי.

העיניים שלי היו מלאות דמעות ונאלצתי להפסיק לשמוע את השיר. מה הייתי עונה לאמא בתשובה לשאלה "למה את בוכה?" - "כי אני מקשיבה לשיר מדהים?"

אני לא אגיד לאמא שלי שאני בוכה משירים, שזה מרגש אותי. לא עכשיו, לפחות.

 

 

זה כל כך יפה. ויחד עם זאת כל כך כואב.

נכתב על ידי _Her Majesty_ , 15/5/2008 20:43   בקטגוריות אני  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שבורה


עמדתי מולך,

יחפה,

עיני משדרות כנות.

עמדת מולי,

גבוה,

מתנשא מעליי,

כמו תמיד.

עמדתי ובהיתי,

בעיניים שלא אומרות דבר,

עמדת מולי,

כה יפה,

והלב שלי נשבר.

עמדתי ואמרתי,

את כל שעל ליבי,

עמדת,

רק שתקת,

הגיתי צליל בכי,

חרישי.

עמדנו ושתקנו,

עיניי אותך חיפשו,

הסתובבת אז,

ברחת,

והותרת אותי,

שבורה.

 

 

 

מטומטמת.

נכתב על ידי _Her Majesty_ , 6/5/2008 13:15   בקטגוריות סיפרותי  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

9,164
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל_Her Majesty_ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על _Her Majesty_ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)