*אני רוצה לציין שהשאלון הזה מנוסח בעילגות רבה.
האם היית מגדירה עצמך כביישנית?
אני אגיד שכן, למרות שכיום אני פחות ביישנית מפעם.
אם כן,כיצד זה בא לידי ביטוי?
אה, אני לא אפתח בשיחה עם מישהו חמוד כי אני מתביישת...?
האם פעם קרתה לך פאדיחה כלשהי עקב ביישנות?
לא שזכור לי.
יש מישהו מסויים ממנו את מתביישת באופן קבוע?
לא.
האם את מכירה מישהו שהוא ביישן יתר על המידה? כיצד זה בא לידי ביטוי?
יש הרבה אנשים כאלה, שמרוב ביישנות הם לא יכולים לדבר עם אף אחד ובסוף הם נשארים לבד.
כאשר עשית משהו מבייש, האם תספרי עליו להורייך או חברייך?
אם זה משהו קטן ולא מזיק [למוניטין שלי], אז אני אספר ואוכל לצחוק על עצמי יחד עם אנשים אחרים
[לא, לא אכפת לי לעשות את זה...].
אם כי אני עדיין זוכרת את המקרה ההוא בכיתה י' שלא סיפרתי עליו לאף אחד וגם לא אספר XD הו, מה חשבתי לעצמי?
כאשר את מדברת עם אנשים, הם את יוצרת קשר עין או נמנעת ממנו?
כשהייתי קטנה, אף פעם לא הייתי מסתכלת לאנשים בעיניים ואמרו לי שזה לא נכון וזה נותן הרגשה לא טובה לאנשים.
היום אני מסתכלת לאנשים בעיניים, כי היום אני יותר חצופה [ז"א שלא אכפת לי לעמוד מול מנהלת בית הספר,
להסתכל לה בעיניים ולצעוק עליה].
את זוכרת מקרה מסויים בו התביישת בצורה חריגה?
אה, לא 0.0
כשאת רוצה משהו מסוים ממישהו, הם תבקשי באופן ישיר, או שתהססי לפני שתבקשי?
תלוי מה אני רוצה |סמיילי שורק בתמימות|.
יש לי מחסום כתיבה.
נכון שאני כותבת הרבה קטעים, אבל זה פשוט לא זה, לא משהו שראוי להתפרסם בבלוג [או לא משהו שאני מעוניינת לחשוף לציבור הרחב].
יש שיר אחד שאני ממש רוצה לפרסם, אבל הוא נכתב לפני יותר מחודש ואני נוטה לפרסם שירים שנכתבים באותו היום, באותו הרגע, כששהרגשה של השיר עוד טרייה ואני עוד זוכרת על מה השיר נכתב.
אני כל כך שונאת מחסומי כתיבה. זה מבאס.
אני צריכה לחשוב על משהו מיוחד שאוכל לכתוב עליו כתבה, משהו ציני-הומוריסטי [מוזיקה זה גם טוב:P].
אם יש לכם רעיונות, אני אשמח לשמוע.
יולי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
