.Until i say so

היא לא הייתה הכי יפה,

ומעולם לא היה לה חבר,

אבל כשהיא רקדה,

כל העיניים היו נשואות אליה.

עם כל תנועה שעשתה,

נראה היה שהיא מפזרת עוד קמצוץ של קסם טהור,

כזה שגורם לך לקום על רגליך,

ולהצטרף אליה לריקוד סוער.

והיה לה את המבט הזה בעיניים,

כאילו אין דבר שהיא מעדיפה לעשות ברגעים אלה,

חוץ מלהיות כאן,

ולרקוד.

והיה נראה אז,

כאילו כל העולם התפוגג סביבה,

למרות המוזיקה הרועשת, עשן הסיגריות והצפיפות.

כשהיא הייתה שומעת את הקצב,

נעה לצליליו כמו ציפור חופשייה,

שהרי אז,

אז באמת הרגישה חופשייה.

זאת הייתה ההרגשה הטובה ביותר בעולם,

כאילו שהיא יכולה לעוף,

לעוף הרחק מכל הרעש וההמולה,

ואף אחד,

ושום דבר,

לא היו יכולים לעצור אותה.

כי היה לה את הניצוץ הזה בעיניים,

ואת הקסם שהיא פיזרה עם כל תנועה שלה,

טהור,

כמו המוזיקה שלצליליה היא רוקדת,

ומרגישה חופשייה,

ומרגישה עצמה.

שאריות מאתמול בתוספת השיר שרקדתי לצליליו הרגע. כל כך כיף.

ואת, ילדת יומולדת חביבה, אם את רוצה, ראי את השיר הזה כמוקדש לך :)