.Until i say so

יש לה פני בובה,

בובה יפה כזאת,

מפורצלן.

ריסים ארוכים,

עיניים ירוקות,

כן, ירוקות,

לא כחולות,

כי היא לא מושלמת.

אבל החבר שלה טוען שהיא כן,

וזה מספיק לה.

ואם תציירו דמעה על הלחי שלה,

היא תיראה כמו בובה אמיתית,

כמו הבובות האלה מאז,

מהדור הישן,

כשעוד ידעו לייצר בובות נורמליות,

עדינות, שבריריות.

רק שזה יראה מזויף מידי,

כי היא לא באמת בוכה,

האמת היא שהיא מאושרת.

אז אם תוסיפו לה דמעה,

תגרעו מהיופי שלה,

הפשוט הזה,

היפה הזה,

זה שחבר שלה כל כך אוהב,

שבגללו הוא קורא לה 'בובה',

וטוען שהיא היפה ביותר ביקום.

וכשהוא נוגע בלחי שלה,

הוא עושה זאת בעדינות רבה,

כי הוא לא רוצה להזיק לפניה,

כי הוא מפחד לשבור אותן,

את פני הבובה שלה.

והיא רק מצחקקת ואומרת שזה בסדר,

שהיא לא באמת עשויה מפורצלן,

והמגע שלו אף פעם לא ישבור אותה,

אולי רק להפך,

יחזק.

כי היא לא באמת בובה,

אבל יש לה פנים כאלה,

פנים יפות,

כמו של בובה,

אמיתית כזאת,

אתם יודעים,

כמו אלה שעשו פעם.

כמו שאמרתי לך, אני במוזה לא נאבקת. אז תודה על תמונה מעוררת השראה.