אז, הנני מביאה בפניכם את התהליך השלם של הכנת המתנה ליומולדת של חן, שהיה ב-08.12.07.
הנפשות הפועלות: קרינה ואנוכי.
זמן העבודה [והחשיבה]: שבועיים +.
תוצאה סופית: תכף תראו.
אחראית על הצילום: אני.
נ.ב: סליחה על האיכות הגרועה, התמונות היו ענקיות והייתי צריכה להקטין אותן.
מיטתי הלא מסודרת עם כל החומרים עליה.

הקופסה, אחרי שקרינה ואנוכי צבענו אותה. נכון מגניב?

תאמינו או לא, אבל זה דבק. כן, כן, אנשים! זה דבק! אחרי שלא משתמשים בדבק משהו כמו שנה [או יותר...] הוא מגיע למצב כזה.

ועכשיו הדבקנו פיה מגניבה על הקופסה כדי שלא תיראה כל כך ריקה XD והנה גם היד של קרינה, מנקה את החלקים שלא אמורים להיות צבועים שצבענו.

וזאת הברכה הנחמדה שרואים כשפותחים את הקופסה. המילים באדיבות יולי, האישור באדיבות קרינה.

ובפנים-הפתעה! עוד קופסה! ומה יש בקופסה? הו, יש שם עגילים ממש יפים שקנינו לחן.

ואז כיסינו את המתנה XD ויצרנו את אפקט ההפתעה, את אפקט ה-"הא, הן הביאו לי רק קופסה צבועה, יופי -_-"" ד"א, הסרטים הצבעוניים הם בני 6 שנים!

הקופסה בתוספת פרפרים לקישוט, בלון מזל טוב+טופי וברקע הטיוטה של הברכה.

הברכה מודפסת על דף יפה ויקר. חן, תשמרי על זה טוב, בבקשה [את הברכה, אגב, לקחנו מאתר הברכות הישראלי, אז קרדיט להם. ואל תסתכלו עליי ככה! בשלב הזה כבר נמס לנו המוח והסנפנו יותר מידי אקריליק! אי אפשר לכתוב משהו הגיוני בתנאים כאלה!].

הברכה מתקפלת ונכנסת [נדחפת?] למעטפת הורודה והנחמדה, והגם-כן-יקרה.

הקופסה, עטופה בנייר ירוק, כזה ששמים כנגד המנורה ואז רואים עולם ירוק [בחלומות הלילה, אולי].

וביחד. הבלון עם הטופי נעטף כך בכוונה, להטעות את ילדה היומולדת ולגרום לה לחשוב שזאת המתנה היחידה.

הטופי לבדו, כי גם לו מגיע קצת צומי.

נכון שהכתב יפה? גם אני חושבת ככה.

הברכה שלי לחן. יצא עקום כי זה קשה להחזיק גם את הדף וגם את המצלמה! הדף, ד"א, גם הוא באיכות מעולה ועם פרחים מיובשים או משהו בסגנון.

העוגה. יאמי! ולמתעניינים-יש גם שוקולד בפנים. דאבל יאמי! [ורום. רום! ניסו לשכר אותי שם!]

פוי, זה היה מייגע, אם כי שווה את זה.
ושאף אחד לא יצפה למשהו כזה ביומולדת שלו. קרינה ואני הסכמנו שמעתה והלאה אנחנו פשוט הולכות לחנות וקונות מתנה מוכנה [למה לא חשבנו על זה קודם?].
יולי.