ברגעים מסוימים אני מוצאת את עצמי מביטה לאחור. אני לא רואה עבר טוב, כזה שהייתי מתגאה בו. אני לא בטוחה מה הסיבה. אולי קשה לי עם המחשבה הזו שפעם הייתי ילדותית. או שאולי פעם הייתי נגררת ולא בדיוק מי שאני. או שאולי פעם זהותי ואישיותי לא היו מגובשות. אם הייתי יכולה לחזור לעבר הייתי עושה דברים אחרת. הייתי מקבלת החלטות אחרות, בוחרת בדברים שונים. וחלק גדול ממני רוצה לחזור. אני רוצה לשנות את העבר שלי. אני לא יודעת למה זה כ"כ מטריד אותי כרגע, ולמה אני חושבת על העבר (שהוא בעצם לא כ"כ משמעותי, מפני שאלו שנים של ילדות) כשכרגע אני חייה בהווה ולא מצליחה להביט אל העתיד. ובאמת מעניין אותי מה היה קורה אילו עברי היה שונה. איך החיים שלי היו נראים היום ומה היה עולה בגורלי.
היתה לי שיחה לפני כמה זמן עם אנשים חכמים. על התודעה, הקיום והמדע. אני חוששת שאני זקוקה לרמת תודעה נוספת. הייתי רוצה לחזור בזמן. הייתי רוצה מציאות משלי, מציאות נפרדת. הייתי רוצה להוציא מחשבות ממוחות של אנשים אחרים ולהכניס אותן אליי.
הרצון הזה בגדר מדע בדיוני, לצערי. וכנראה שאצטרך ליסתפק ברמת התודעה הנוכחית שלי. ואם כבר אני לא יכולה לשנות את העבר, אז נדמה לי שאני צריכה ליתרכז בהווה (ורצוי גם בעתיד). העניין הוא שאני לא בטוחה שאני כ"כ מרוצה מההווה שלי. יש המון דברים בחיי, כרגע, שנראים לי מיותרים. ובאותה מידה יש גם דברים שנחוצים לי אך אינם נוכחים.
אני רוצה אדמה על הירח. אם הייתי יכולה הייתי קונה את הירח כולו. אני רוצה המון כסף. אני רוצה חללית משלי. ואני רוצה אופנוע 2000 סמ"ק. ואת סאם בחדר שלי, על המיטה, על המדף בארון, על המקלדת ועל הכיסא, ממש כמו פעם (זה מרגיש לי כמו נצח). אני רוצה להירדם עם גרגורים ופרווה בתוך האף. ואני רוצה שהכלב הזה יעלם לי מהחיים. אני רוצה עבודה שתוכל להגשים לי חלומות. אני רוצה קעקוע שיכסה לי את כל הגוף ויסתיר את כל החרא שבפנים. אני רוצה להכיר מישהו חשוב שיגיד לי תודה באחד הנאומים. אני רוצה דירה קטנה משלי מעל פאב של אנשים עצובים. אני רוצה להיות אישה עצובה בפאב. אנירוצהאותךאנירוצהאותךוגםאותךואותךושובאותך. אני רוצה שהם לא יהיו ביחד, סתם כי היא זונה והוא יותר מדי. אני רוצה ששי יביט בי ויבין שאני טיפשה בשבילו. אני רוצה להכיר את ההוא, אפילו שאני יודעת שהוא טיפש בשבילי. אני רוצה להיות וטרינרית שטובה לחיות אבל רעה לבניאדם. אני רוצה לדעת את שפת החתולים. אני רוצה לגור בלונדון. אני רוצה לכתוב קטע שלם שמישהו אחד יבין את כולו. אני לא רוצה מלחמה אבל אני רוצה מוות (לא שלי). ועכשיו אני באמת רוצה לישון. כי אני יכולה להמשיך עם זה עד שיהיה כבר אור והציפור האחרונה תתעורר ותצייץ.
ההווה והעתיד שלי תלויים אחד בשני ומעורבבים. הלוואי והייתי יודעת לעשות את ההפרדה.
יש לי פוסט על סיום י"ב, על הנשף והכל. פשוט נדמה לי שבכיתי מספיק להיום, אז אפרסם בזמן אחר.
לילה/בוקר טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: