אני פותחת בבקשה,
תרגישו {צורת רבים..פחח על מי אני עובדת?} חופשי להגיב וזה
רק לא {מודגש למען אלו שלא מבינים ת'משמעות של המילה לא..} לשאול שאלות
אני לא אענה, תחסכו {אהא, שוב רבים} ת'אנרגיה
ות'עצבים שילי.
וזהו..
{נכתב בזמן נסיעה באוטו..וואלה, צחוקים}
עוזבת את המקום הזה. שוב.
כ"כ הרבה זכרונות..
אני עומדת בחדר שלו, הקטן הזה.
הפנים למראה שבין הארון לדלת.
בודקת כל נקודה קטנה בצוואר, מוודאת שהטיפשון לא השאיר סימנים.
קולטת אותו "מתגנב" מאחורה. מתעלמת.
הוא מחבק. ומתחיל לנשק את הנקודות הכייי רגישות בצוואר. {הוא כבר מכיר}
מסובב אותי, פנים אליו, מצמיד לדלת, וממשיך..
אני באמת לא יודעת למה זה הדבר היחיד שאני חושבת עליו מהבוקר.
אולי זה הזיכרון החיובי היחיד שנשאר?
זה מפחיד אותי. הוא לא יוצא משם..
מהראש, מהלב.
הכרתי עוד, לפניו, אחריו, בזמן שהייתי איתו. וכלום.
ושוב השאלה, אם הוא ישאר שם לנצח? יסרב לעזוב..
היו רגעים שחשבתי שהוא עזב, כנראה שלא.
או כמו שניסחתי את זה נורא יפה לפני כמה ימים:
"תפסיק כבר לבוא ולהרוס לי ת'חיים במילה אחת!!"
{והממ אם אתה כבר שם, תחזיר לי את הלב שגנבת, ושברת, אני צכה אותו!!}
ועכשיו, כ"כ מתאים שאני אשפוך שק של קללות עליו. אבל לא, למרבה הפלא.
אני לא ארד לרמה הזאת. לא שוב.
אז בנתיים, אני צריכה לשמוע את הקול שלו מדי פעם מסיבה לא ברורה.
{צכה את זה כמו אוויר לנשימה..}
מסתבר שאני גם נורא נהנית מלהכאיב לעצמי.
שוב, ושוב, ושוב, ושוב, ושוב, ושוב, ושוב. ושוב, ושוב, ושוב, ושוב, ושוב, ושוב.
אבל גם זה יעבור בסוף, אולי זה רק שלב כזה של טימטום...שלב חולף.
אז בתקווה לשבוע יותר טוב
שבוע בלעדיו
{חודש? מישו?}
שבת שלום,
לילה טוב וזה :)
~MaYaNiNa~
כאן אמורה לבוא תמונה, אבל לא באמת באלי להשקיע זמן ולחפש אחת. אז אולי מתישו כזה...
30.1.07. 2:10
הקטע הזה לא קשור לפוסט לפני
ולא התחשק לי לכתוב פוסט חדש..
אני לא מצליחה להירדם...מתהפכת
מצד לצד
ושוב
ושוב
כבר אין מה לראות בטלוויזיה
וגם מה שראיתי
לא באמת ראיתי
כל הזמן חשבתי
מה הולך לקרות
הפחד הזה משתק אותי
המחשבות לא מפסיקות להתרוצץ לי בראש
אעההה אמאל'הההה
{אולי עכשיו אחרי הפריקה הזאת אני כן ארדם}
לילה טוב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
