חחח אני לא יודעת איפה להתחיל אפילו. אין לי מושג מה עשיתי בחופש הזה ואיך הוא נגמר לי פתאום!

הייתי רוצה מאוד לספר ולתעד אבל בשביל זה יש לי את הבלוג הפרטי שלי, את התמונות שלי שמזכירות, את השירים, הבילויים ובעיקר את עצמי. הייתי רוצה שכיתה ט' תמשך לעולם, אני כבר מתכוננת להרבה געגועים ורכבות הרים.

עובר עליי הרבה- לטוב ולרע. אני בתקופת אמצע כזו שאני לא יכולה להגדיר.

אני הולכת לתיכון מחר בחשש גדול.. ובלחץ אדיר. אני לא מעכלת בכלל. אני צריכה להתחיל לקלוט שאני מתחילה שוב לימודים ושוב מסגרת. ויהיה לי מאוד קשה, אני יודעת.

אני צריכה לאסוף הרבה כוח, הרבה חסינות, כוח ורצון. כן, יותר מכל אני צריכה לרצות. אני רוצה לחזור לעצמי

מוזמנים לפייסבוק ולמקושרים

שתהיה שנה טובה, מכל הבחינות

אכן הדרך ארוכה ומתפתלת ושביליה לפסגה רבים.

ואתה המדריך כמו שביל מנתב, שביל של אוהבים

והעמק פרוס לרגליה וקולך שמנחה נתיבים

ובצעד בטוח אל העמק יורדים

ושוב מטפסים על ההר ועולים

ודרכים מובילות אל זוהר הלב ונתיבו

אל נופים ופסגות בדרכים שניטוו

עוד אתגר במשימה ועוד שלב לטפס,

כמו נהר אהבה של שליחות, יצרוב זיכרון לבאות

וסיפור ייחרט כמו קמטים על פניהם המתבגרות.