תאמת שסתם בא לי לעדכן.
מחר כל השנה הזו נגמרת, וואו. אי ממששששש לא מעכלת.
עבר לי בטיייייללללל. כיתה ח' זה באמת משעמם קצת, פשוט אמצע- לא הכי קטנים ולא הכי גדולים, אין איזו מסיבה גדולה בסופה של שנה.
זה מזה מוזר.
באמת שעשיתי שינוי מטורף- אני מסתכלת אחורה ובאמת חושבת שעשיתי טעויות- ב-ו' הכל היה נראה לי נורא פשוט עד איזשהו שלב, ז' כבר קצת לא פשוט. ב-ז' שינתי מעצמי המון, יצרתי המון דבירם חדשים בשביל עצמי וכעת הם חלק מהסביבה שלי, אפילו מהסובבים אותי. אבל ח'? ח' זה כבר באמת בוגר.
אני מתייחסת לדברים בצורה שונה לגמרי, רוב הפעמים כשאני נתקלת בבעיה או כל צרה שהיא אני מנסה למצוא פתרון ולרוב השורה התחתונה היא 'אין מה לעשות', או 'ככה זה' או 'זה יעבור עם הזמן'. כי את האמת? יש דברים שהם פשוט ככה, ככה זו כן תשובה.
אני חושבת שהחופש הגדול בין ז' ל-ח' היה החופש הטוב ביותר שלי, בכלל כל החופשים בתחילת השנה.
במשך השנה הזו למדתי איך אני עוזרת לחברים אבל מצד שני לא שוכחת גם את עצמי, לא פוחדת להגיד את מה שמפריע לי, יותר מעיזה ופחות ביישנית [הרבה פחות] ובטח עוד המוןןן שאני לא זוכרת כרגע.
ובכן, בזמן האחרון זה השתנה. אני כבר לא במיטבי כבר כמה זמן, המון זמן למען האמת..
שכחתי את עצמי, הזנחתי את עצמי פגעתי בעצמי ואני עוד ממשיכה כי אני פשוט מבליגה יותר מדי והורסת את עצמי מבפנים. אני כבר כלכך מכירה את עצמי.
אבל בכמה ימים האחרונים זה השתפר- גם אם לא במאה אחוז. למרות שבעניין אחד זה רק גדל. אבל כבר נמאס לי, כמה אפשר להרגיש כל כך מנוצלת ולהפגע כל פעם מחדש? ולמרות מה שכולם אומרים- הבחירה שלי היא להמשיך לשתוק.
גם קרה משהו טוב שגם לי לחייך בלי סוף פשוט, מקווה שזה יהיה ככה גם בזמן הקרוב.
השנה עשיתי כל כך הרבה ברים והבנתי מה זה לחץ ותאמת? עמדתי בו;
מש"צים- אני נהנת שם המון, למרותה יום גיבוש המאכזב אני מקווה שהקורס שכלכך קרוב עכשיו יהיה באמת חוויה כמו שכולם מספרים.
המחנה- וואו, זה באמת חתיכת דבר. כשנועה וליטל באו לבצפר והזמינו אותנו לבוא וזה באנו בהתחלה רק 3 בנות, ובפעולה השנייה כבר היינו 2. למען האמת? זה עשה לי רק טוב. פשוט אהבנו את הפעולות האלה- היינו יושבות מדברות על דברים שקשה לי להאמין שהייתי מדברת איתם עם ילדה בכיתה יא' ואחת ב-יב'. הן מדהימות ואני אוהבת אותן מאוד. את נועה כבר המון זמן לא ראיתי במחנה ולא ממש שמעתי ממנה, והפעולות שלנו כבר עם הקבוצה השנייה. ובזכות הכייפת אנחנו כבר איזה 20 ילד! מה שקירב אותי באמת למחנה וגרם לי להשאר זה החג תנועה. וואו אפילו אין לי מילים לתאר כמה מ-ו-ש-ל-ם היה! כל ההכנות קירבו אותי לכל כך הרבה אנשים- הייתי כל יום במחנה במשך שבועיים או יותר, כל פעם לפחות 3 שעות. כמה מתיש שזה היה- זה היה שווה כל רגע ופשוט נהנתי שמה. בחיים לא חשבתי שאני אתקרב ככה למחנה- וזה רק בזכות האנשים. זה הפך לחלק גדול מהחיים שלי ואני בטוחה שגם יישאר. אני לא מסוגלת לתאר.
ריקוד- הייתי ופרשתי כי אני לא יכולה להופיע בסוף שנה. את האמת? זה כבר קצת העיק כזה ואני לא בטוחה שאני אחזור שנה הבאה. כמה שאני אוהבת את זה אני פשוט לא מוצאת משהו שמתאים לי בול. אני חושבת שעשיתי טעות כשעשיתי שנה הפסקה בכיתה ז' כי איבדתי קצת מהאהבה הגדולה שהייתה לי לזה, אבל לא נורא.
רפואה- השנה הראשונה שלי ונהנתי ואני מקווה להשמיך שנה הבאה:] מבאס שלא נסענו ללונדון, אולי בחנוכה או באמת שנה הבאה. מילא, קיבלתי תעודה של מד"א והמון פרוטקציות למד"א בכיתה ט' ו-י'D: הכרתי גם את איתי החתיך אז היה טוב;]
גיטרה- התחלתי בסביבות פברואר.. עד לא מזמן לא הייתי מתאמנת רציני, אבל עכשיו אני מתאמנת המון כי אני פשוט נהנת מזה, באמת נהנת. אני רק מתה לעבור לחשמלית כבר!
שירה- הגעתי לזה אחרי הריקודי בטן. חחחחח. התחלתי לשיר באמת ולא להתבייש ואני מרוצה מהתוצאה. גם המורה שלנו ממש התקרב אלינו והוא ממש מצחיק>< והיום עשינו כזה שיעור סיום וניגנו בגיטרה שלי [הוא בעיקר] ואכלנו וזהD: והוא נתן לנו את המספר שלו כדי שנתקשר להגיד לו מזל טוב לחתונה שלו:]
מועצת תלמידים- אני מרגישה שהייתי פשוט סגן לחינם. לא עשיתי כ.ל.ו.ם ואל לעניין לכתוב פה כלכך על זה. אבל המטרה שלי שנה הבאה היא להיות יושבת- ראש, בהצלחה לי:]
לימודים- הממוצע שלי בתחילת שנה היה 91 בלי להתאמץ יותר מדי. ועכשיו כשכן היה חשוב לי [מחצית שנייה] הממוצע שלי ירד אני בטוחה. כבר לקראת אמצע-סוף המחצית ירד לי מזה ולא היה לי ממש אכפת. כאילו כן ברור שכן! אבל פחות, ב-ט' נחרווווושש. אני לא בטוחה בקשר לתיכון- הבנתי שבאביב יש מגמת רפואה אבל אני בטוחה שאני בסופו של דבר אלך לאוסטרובסקי. אולי אני אקח אומנות, רקוד אני בספק.
חוץ מכל אלה היה לי גם דיבייט- שהיה קצר אבל בהחלט מועיל וכיףףףף. תוחלת, ממ עוד משהו?
החופש הזה הוא לא ממש חופש..
יום שישי יש יום הכנה בשזר בכפר-סבא, אחר כך סמינר כזה במחנה [ישנים שם וזה:] וגם יומולדת לנוי שלי3>
יום ראשון גם יש יל תוכניות
שני קורס מש"צים[!!!!!!] 4 ימים!! חוזרת שישי-שבת ואז שוב ביום ראשון לעוד 5 ימים. שיוווווו זה ארוך.
מיד אחרי הקורס, ב-6.7 מתחילה כ.י.פ.ת 2.0.0.7 ואני מדריכה:] הולך להיות כזה גדולללל.
אחר כך שבועיים חופש נורמלי, ואז ב-5 לאוגוסט משולבD:
אחרךכ אני חושבת שיש לי עבודה..
ובאמצע יש מפגשים [ברווורררר!] ואיכשהו להכניס גם שיעורי גיטרה, וגם אולי אני אמצא זמן לנשום. אהה גם בר מצוהו לבן דוד שלי, ומלא ימי הולדת, והתחלות להכנה של הבר מצווה של אחשלי.
בקיצור- אני מלאה לגמרררייי.
וול, תכננתי פוסט קצר וסמתי ויצאה חתיכת מגילה.
יום ראשון הייתה החתונה של בן דוד שלי- היה כזה כיייייףףףףףף. אני מתה על שניהם [בן דוד שלי וחשברה שלו שעכשיו אשתו:] ופגשתי המון אנשים שלא ראיתי המון זמן והיה מקום מקסיםםםם וזה.
שנה הבאה אנחנו הכי גדולים, זה לא נקלט!
אני פשוט לא מעכלת כלום, אולי זו הרגשה של פספוס? שלא ניצלית מספיק? עברתי באמת המון וזה נראה לי בזמן כל כך קצר
טוב נוו, העיצוב מתעכב אבל אני באמת חייבת לעשות אותו לפני שכל הטירוף הזה שעוד בפני מתחיל.
3>
עריכה: תעודה טובה, היינו בים- היה כייףףףףףף מאוד. אבל נשרפתי בחקל העליון אחושרמוטה]:
עריכה 22.6: אני אמורה להיות עכשיו במחנה, כבר מלפני שעה. פשוט אין לי כוח לכלום אין לי חשק לכלום. לא יודעת אם בא לי קורס בכלל, אני רק רוצה לישון ולהרגע קצת. nsvho thl avgmc na,ky gkhh cnvhru, afzu' ayuhu,? tk husg,/ tbh fcr kt rumv fkuo/
עריכה 23.6: יודעים מה הכי מצחיק? זה שחשבתי שהכל מתחיל להסתדר והיה טוב בימים האחרונים, ואיך שבפחות מ-24 שעות הכל פשוט נ.ד.פ.ק לחלוטין. t,nuk cgher- tbh juac, acjhho kt rtu gkhh fnv jrt kh ncpbho' uthl std,o- ,usv3< tck zv kt gzr fh tbh yhpav/ fxgne/ vhh,h fnu ruj rptho' cjhh kt vhh,h cstui fzv ]bzvr, nvkva,na cnhkv sftui[ fnu t,nuk' ugus cdkk ayu,]?[/ pte/ ufk vahcumho kfhhp,- re fajzr,h kbph fnv seu, vcb,h fnv vfk vukl kvhu, fk fl jrt/ ugfahu vgbhhi vzv? tbh fcr kt husg, nv kgau,/ auo cfh kt hgzur' tck cfk zt, vfrh, akh xjuyv/ tbh fzu npdr,/ tbh re rumv avfk hzjur khuo jnhah kv,jhk nv,jkv' kt rumv ,hunhho vzuug,hho vtkv/
עריכה 25.6: אני יודעת שעוד 5 שעות בערך אני צריכה לקום, אפילו פחות. שיהיה, נישן באוטובוס או משהו. אני יוצאת לארבעה ימים לקורס מש"צ'ים- חוזרת בחמישי בערב ובשבוע הבא עוד חמישה ימים. אההה מתרגשת? לא, לא ממש, רק מקווה לטוב. הקבוצה שלי מעולה והאנשים מעולים והמדריכה מעולה והמש"בים גם, אז מה יכול להיות רע?
השיבוצים לכייפת אכזבו אותי אפילו מאוד? רק שחזרתי הביתה אחרי היום הזה במחנה הבנתי שהולך להיות ממש לא כמו שציפיתי.
עריכה 28.6:
היה פשוט הכי מושלם בארץץץץץץץץץ!!!!
איןןןןןןן כל-כך נהנתי שאין לכם מושגגגגגג!
אני אפרט על הכל בהמשך כי כלכך התגעגעתי למקלחת נורמלית ומיטה עוד יותר נורמלית ושירותים נקיים ויש לי הרבה שעות שינה להשלים, אבל אנשים שפגשו אותי או זיהו אותי מהבלוג [כמות האנשים שאמרו יל "את זאת מהבלוג" או כל מיני בסגנון הייתה מדהימה, תודה לכם!] תגיבו לי ותרשמו מסינג'ר וכאלה:]
יום ראשון חוזרים והפעם לשבוע אפילו יותר כיף, יוו אני כבר מתגעגעת333333>
אני צרודה רצח ואם תשמעו את הקול שלי אל תתפלאו אם אני נשמעת כמו עורב בצרה [בקושי עשיתי מורל ואין לי מושג איך הצטרדתי]
הקבוצה שלי פשוט מושלמת, א-י-ן עלינו בכל העולם! א-ק-מ-ו-"ל [אנחנו קבוצה מושלמת ואתם לא] הכי רוסים שיש, הכי שמנים שיש, הכי מושלמים שיש [חחח אל תנסו להבין]
עריכה 10.7:
אני יודעת שאני חייבת להפסיק עם העריכות האלו
אז חזרתי כבר ביום חמישי מהמש"צים- אני אפילו לא יכולה לתאר את החוויה הזו, איייייןןןןן היה פשוט הכי מושלם בעולם!!!!!!!
אני פשוט מתגעגעת, מצדי לחזור לעוד 50 אלף שבועות כאלו.
היינו אפילו בניקוי חופים [זתומרת, ניקינו איזה חצי שעה וכל השאר נכנסו למים:] והיינו בירושלים והיה ממש מרגש, עוד לא עיכלנו שאנחנו הולכים להפרד.. רק לקראת לטרון התחילה כל ההתרגשות ובסופו של הערב- לא בכיתי כמו שחשבתי, אולי כי לא נפרדתי מכולם [היינו שם יותר מ3000 איש!]
אבל יש ב18 מפגש מש"צים וחסררררררררר למי שלא בא!
יש לי איזה כמעט 400 תמונות, אני אעדכן כשיהיה לי באמת זמן.
ממחוז מרכז אני אוהבת אתכם, תודה על שבועיים מדהימייםםםם3>
קבוצת אקמול קורס מש"צים 2007
אקמול אתם הכל:]
יום אחר כך התחילה כבר הכייפת
הגעתי לשם ב11 ככה, החניכים הגיעו רק ב4. היה דווקא טוב, נהנתי=]
גם בשבת היה טוב, גם אתמול, והיום ממש לא. אני מעודדת את עצמי בכך שקשה להדריך ד' ושהם עוד קטנים ורק צריך קצת יותר סבלנות, אבל יכולתי להרוג כמה מהם היוםXD
וואו אבל זה כל כך מתיש, אני קמה כל יום ב5 וחצי ונמצאת שם עד 5 וחצי-6 בערב. אני חייה על לחמניות עם שוקולד שזה נוראיXD אני כל כך עייפה כל הזמן שזה נוראי. היום חזרתי מוקדם כי מחר סופרלנד אז אין מה להכין את המחנה, ישנתי מ3 וחצי עד 12 וחצי [בלילה].
אני באה היום למפגש:] אני יודעת שלא הייתי ביום ראשון, קצת מאכזב אבל רוב החברים שלי באים מחר וגם ככה הייתי חייבת להיות במחנה. מחר הם נוסעים לסופרלנד אבל רק חטניק אחד יכול לצאת או לסופרלנד או למימדיון אז אני אלך למימדיון כי זה הרבהההה יותר כיףD:
אני יודעת שניתקתי המון קשרים בזמן האחרון, אפילו יותר מדי. זה חסר לי ואני מצטערת, אני קצת בבועה כזו של המש"צים והכייפת ואין לי זמן אפילו לעצמי, אחרי הכייפת יהיה לי קצת חופש נורמלי [עד למשולב] ואז זהו בערך.
וואו, היום שנה לבנג'י. איך הזמן עובר מהר.. אני הולכת לאזכרה
אההה הייתי, אני אעדכן בקרוב מקווה עם תמונות מהמש"צים ומהמפגש מחר, אולי אפילו מהכייפת
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
