האמת? זה מצחיק בדיעבד.

אמרתי שאני מפחדת להתחרט, אבל שנייה אחר כך היה טוב, וכמה שעות אחר כך כבר לא. לא הייתי צריכה לתת לזה להכנס לחיים שלי שוב. חשבתי שאני אהיה עצובה, ואני ממש לא חח זה מעולה. כנראה שבסופו של דבר זה היה באמת סתם והעזתי למרות זאת ועשיתי את הדבר הנכון.

הרגשתי ממש שמחה ועם זאת כ"כ לא... כי אני פחדנית. זו הבעיה שלי

אני מפחדת להראות חולשה

והכל בגלל זה

פורים היה מעולה! הכי טוב שהיה

תחפושת, כאבים ברגליים [עקבים], שמש, מסיבה, הרבה בית, המון שינה, מלא המורדים, תל אביב

בכלל, הקיץ הזה בא לי בטוב :)

עריכה:

אתם פשוט לא מבינים כמה טוב לי כרגע

לא חשוב אם זה ישתנה אפילו עוד חצי שעה, אבל השבוע האחרון היה מושלם :) גם השבוע שלפניו לא חסר.

ראשון חופש- תל אביב, היה לי כ"כ כיף. שני סתם למדנו 5 שעות, שלישי הלכתי אמצע שעה שנייה עם ירדן לארומה, רביעי שחררו אותנו והייתי בתלאביב, היום הברזנו מסיור והיינו בעיר, מחר חזרות כל הבוקר וגם אחר הצהריים.

אני לא יוצאת בהצהרות, אני שונאת להגדיר כי שום דבר לא בטוח. יש טוב עם רע תמיד.

אז מה שלרוב עם עצמי רע לי, עם אנשים כאלה- מי צריך יותר?

עריכה:

אתה לא תגרום לי לבכות

עריכה 2.4:

אז מה שיש פש"צים מזדיינים שגורמים לי לבכות

אז מה שאני מבולבלת, צרות של עשירים..

כ"כ טוב לי בזמן האחרון

כנסו לפה: http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=390941&year=2008&month=3

עריכה: 13.4

אני אעדכן כשאחזור מהכנס מש"צים שאין לי כוחחחחחחח אליו.

בההי

אבל אל תגלו

DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD:

עריכה

אז ככה זה, אה?

מילה אחת וארבע אותיות מזדיינות, זה באמת מטריף... הראש שלי מתפוצץ!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

עריכה

זה היה אז, כשפחדתי להרגיש

ועכשיו העזתי ונדפקתי

כוסעמק. אני לא רוצה, אני רק בוכה ולא רוצה

לא רוצה תיכון, לא רוצה התחלה חדשה

אני רק רוצה את כל החברים שלי, את השכבה המושלמת שלנו, את החברות המושלמות שלי, לא רוצה שום דבר אחר. לא רוצה שינוי, לא רוצה דברים חדשים, לא מעניין אותי