בא לי שינוי.

הייתי

27.11

30.11

אני מתגעגעת אלייך כ"כ ואני רק עכשיו קולטת עד כמה. אני מרגישה את החסר הזה בתוכי, בכל מה קשור לזה.

את מדהימה. ואני אוהבת אותך, ומתגעגעת. הלוואי שיכולתי לבטא עד כמה.

והלוואי שיכולתי להרשות לעצמי להיות איתך.. לא להיות תחת מסכת האדישות הזאת. אני רוצה שתדעי שאני יותר טוב עכשיו, שאת הבן אדם שיודע עליי אולי הכי הרבה, בתאכלס. אבל את גדולה, וכשאני רואה את השנייה אני נזכרת בך. אוי כמה שאני אוהבת אותך ומתגעגעת. מתגעגעת קשות.

אולי הפכתי בטוחה מדי עד כדי התלהבות. וקצת התבלבלתי בגבול הדק שלחשוב על עצמי לבין אגו. וגאווה. וזה לא פרייריות, זה פשוט להיות יותר חכמה מאשר צודקת. ואין טעם לחכות לסליחה, כי זה לא יעזור ואני סתם עקשנית, אני בכלל סתם.

אוקי, שביתה, דחוףףףףףףףףףף.

אני לא עומדת בזה, לא רוצה.

נאמס לי מהלימודים שעוד בקושי התחילו, נאמס לי מהבצפר המזדיין הזה.

באמת, לא מתאים לי עכשיו. תנו לי איזה חודש, אני אסתפק גם בשבוע.

אני בכ"כ הרבה דברים שאני לא זוכרת ממש מתי למדתי ברצינות בפעם האחרונה.

עמיתים, הדבר הזה לבנות, מש"צים, חזרות, מועצת תלמידים.

וזה עוד כלום.

הורדתי הרבה לעומת שנה שעברה- אני כבר לא רוקדת ולא במחנה [דבר שתפס המון מחיי שנה שעברה], ולא די-בייט.

איך זה שבמחצית הראשונה של ח' לא מצאתי את עצמי מתאמצת כ"כ והיו לי ציונים טובים מאוד? ובמחצית השנייה של ח' בכלל הייתי בנפילה.

אני מאכזבת רק את עצמי. טוב, את עצמי בעיקר. אני מאכזבת את עצמי בצורה הכי נוראית שיש, כי אני לא מגיעה לרף שאני הצבתי, לרף שאני רוצה. עדיין כנראה לא הפנמתי שהחומר כבר לא כזה קל, ולעומת שנים קודמות אני כן צריכה לשבת וללמוד כדי לקבל 100.

אז אנגלית כבר לא אותו הדבר, גם מתמטיקה קצת פחות. חחח ערבית לא הייתי שנים כבר, אני רוצה פטור! זה כזה מיותר. סתם מקצוע שיוריד לי בממוצע.

תמיד ראיתי עצמי עולה לתיכון עם ממוצע גבוה, אבל אין לי את הכוח להשקיע, לא כרגע.

המורות רומזות לי להוריד מהדברים ומהפעילויות, אני לא מסוגלת נו. זה נשמע כלום בעיני, אבל אולי זה באמת גדול. ויחד זה אפילו גדול מדי.

אני כבר לא מאמינה בעצמי.

אבל מעבר ללימודים- יש הרבה טוב, והרבה נייטוויש למען האמת. ובקרוב פלאפון חדש?

חשבתי שזה יהיה אפילו קצת חסר, אבל זה בכלל לא וכמה טוב שזה ירד ממני.

הייתה פעולה ראשונה במש"צים, היה מעולה! יש לי צוות מושלם, וקבוצה שאני אלמד להכיר יותר טוב.

גיחה ב-22-21, אני רכזת :] כבר כ"כ מחכה, הולך להיות אדיר!

אהה, פעם שלישית מועצת תלמידים, בעזרת השם גם יושבת- ראש פעם שנייה.

אאאאי חוררףף :]

אני צריכה תל- אביב, דחוף! פול & בר מהררר.

ואני מקווה שהשבוע אני אסע לפתח- תקווה לראות כמה אנשים, וכפר סבא גם.

סי יההה.

עריכה: כמה שאני אוהבת אותו דניאל סלומון

אני לא מאמין בסוף רגוע אני לא מאמין שיש סוף קל אני לא מאמין בסוף של עצב אני לא מאמין בסוף בכלל אני לא מאמין שיש לי דרך אני לא מאמין שהיא אחת אני לא מאמין שיש אחרת אני לא מאמין בזה בכלל יש אהבה טובה לנצח והיא מכה בי לפעמים והיא מראה לי את הדרך כשאני אבוד בפנים יש ימים טובים של אושר הם מביאים איתם תקווה אז גם אם לפעמים זה חושך יש אור שמחכה לי הוא מחכה לי בפינה אני לא מאמין בסוף של מוות כי יש עוד כל כך הרבה לחיות אז גם אם זה נראה שרע לי אני לא מאמין באשליות

וכמה שאני אוהבת את החורף הזה, שנפל עליי בדיוק בזמן טוב.

ואני אוהבת לשבת בבית ולא לעשות משו מיוחד. וללבוש בגדים קצרים ואז להיות מתחת לשמיכה. ולסוע עם אמא בגשם ולשמוע דניאל סלומון [P:] ולשיר כמו מפגרות. אני מאוהבת באישה הזאת. ואבא שבא מהעבודה מוקדם, ושנכנס אליי לחדר סתם כי הוא לא באמת יודע איך להתקרב אליי כי אני בת, ואני רואה שקשה לו לראות אותי גדלה ו-וואו כמה שהוא דואג לי. ואני משתדלת לתת לו את ההרגשה הכי טובה שאפשר, ואני אוהבת שהוא עושה לי שיחות על החיים, והוא הכי מדהים בעולם.

ולא אכפת לי כבר לריב עם האח, אוכל אותו מבפנים אם אני לא מדברת איתו, אז הוא נזהר לא לריב איתי אז הוא מקסים. אני חושבת שאני מכירה אותו יותר מכל אחד אחר, ומודה על כך שהוא נותן לי להכיר.

והכי קטן, החיים שלי. האור שלי, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו. בלי לרדוף אחריו בכל הבית בשביל חיבוק, ולשבת מחוץ לחדר ולשמוע אותו שר שירים של הופ או מתפקע מצחוק בגלל שטות של דורה או תיק- גב. אז מה אם אני יודעת בגללו את כ-ל השירים של הופ בעל- פה, ושרה אותם בלי סוף ברגעים הכי לא צפויים. חחחחחחחחחחחח מושלם שלי.

ואם אני אבכה, הוא יבוא ויגיד לי בקול הכי מצחיק בעולם "נעם אל תבכה" ויחבק אותי. והוא הכי תמים שיש. ואני אוהבת אותו. וידהים אותי כל פעם מחדש כמה שהוא מתקדם.

וגשם גורם לי לחשוב הרבה על סתם דברים ועל הדברים הכי טיפשיים וקטנים שאפשר.

שיההה אני מעדכנת יותר מדי. D:

הכי מושלמות שיש או מה?

חחח עכשיו כולם מביטים במסך ואומרים 'סוף סוף'

טוב אז כמות התלונות שלא עדכנתי היו גדולות, מצטערת שלא יצא לעדכן כ"כ הרבה זמן.

אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל,

ווהיה כ"כ הרבה. היה יום כיפור- צום מוצלח וקל ביותר.. תערוכה בתל-אביב- שב10 דקות הראשונות כבר פרשנו אמא, ירדן ואני לאיזה מסעדה:]
היה צוף על המים#%#$ היה כ"כ טוב. אממ הייתה גם אזכרה לסבתא- שהבנתי עד כמה היא חסרה. ואיך שהזמן עובר מהר מדי, עד שאמא ואני ישבנו ניסינו לחשוב אם עברו 3 או ארבע שנים.
היה גם מפגש [ישרא ומש"צים], אחד הטובים! בר מצווה לאח- שליDDDDD:
היה גם כנס מש"צים בפארק אפק, ופרוייקט עמיתים וגם טקס רבין, וה-24. ואלפי בחנים ומליוני שיעורים. וסוף- סוף התחיל הרפואה, והגיטרה. והמורה החדש פשוט הומו!

מפגש

באותו יום נסעתי עם אמא לתל אביב בבוקר לקנות את השמלה, כן יום לפני. הלכנו על דיזינגוף, נכנסו לכל חנות שנראתה טוב. די בהתחלה אני חושבת- מצאנו אחת שחורה, ממש יפה והחלטנו בגלל שזה די ההתחלה להמשיך ומקסימום לחזור. המשכנו עוד, ולקראת הסוף שכבר חשבנו לחזור- מצאנו את המושלמתP: וזה  היה כבר די מאוחר יחסית- 1 או משהו עד שהגעתי גם לעזריאלי. אז לא מצאתי הרבה, רק לכמה רגעים כי סלקו את כולם [כרגיל כשיש הרבה אנשים]. אז מהמש"צים ראיתי מעט, אבל היינו חבורה גדולה מאוד שהחלטנו ללכת למקס ברנר החדש בנמל. טום ואני רצינו מונית, חח הם רצו אוטובוס, בסופו של דבר ניסינו את שניהם ואז התחלקנו לכמה מוניות והיה באמת כיף. אחד המפגשים הטובים, למרות שלא ראיתי הרבה. כמעט כל המפגשים ככה בזמן האחרון.

שירקו ואני3>

עם טוווםםםם:]

חח התמונה המפורסמת3>

בר מצווה

הדבר הכי מושלם ביקום. טוב נוו, בעיקר השמלה, שבהחלה שווה תכמעט 900 שקל. מאז גם לא הפסיקו כתבות על המעצב שקניתי את השמלה אצלו, אאאייי אני רוצה ללבוש אותה שוב. אבל יצאו תמונות מכוערות אחושששששש.

24

היה כ"כ מגניב, עשינו דבירם כאלה טוביםםםD:

זה באוויר$^%$& והיה כזה קטע שהלכנו רק על חבל אחד, דק כזה, שיה

הצבע חולצה הכי מכוער שקיים או מה? איכ ירוק תפוח.

אל תשאלו אותי מה עשיתי באותו רגע

אנחנו לא מוגבלים, זה הופ אליאלי!

בקשר לישראבלוג- בזמן האחרון אני נגעלת כבר. כמה פוזה אלוהים ישמור, בעיקר תופעת הטוקיו הוטל האלה. לגמרי תופעה. פעם עוד שמעתי איזה סינגל או שניים שלהם, אבל עכשיו אני רק נגעלת אייייכ. כל אחד פה חש מעצמו, שהוא שומע טוקיו הוטל והוא נוראאאאאאאאאאא מאגניב וקשוח ואפל, כי טוקיו הוטל הם כל כך מאגניבים ושווים ומושלמים! אויש עשו לי טובה. אולי 90% מהאנשים האלה שומעים רק כמה סינגלים בודדים שלהם ומאוהבים בביל וטום האלה כי הם יפים. אני לא יכולה לסבול את זה, בכל מקום טוקיו הוטל. דדייייי הפוזה נשפכת לאנשים מהחורים שרק השם יודע איפה.

וכל הפעילים- כבר לא מה שהיה פעם. באמת האיכות יורדת, אנשים שמגיעה להם הבמה לא מקבלים אותה. המקום הזה באמת השתנה..

האמת שגם הבלוג שלי השתנה. פעם הייתי באמת כותבת, עכשיו זה סתם. כדי לשמור על הקשר, כדי לחזור אחורה בארכיון ולראות מה הייתי ולמה נהפכתי.

חחח אני זוכרת, שרק התחלתי עם הבלוגים, היו כאלה שהיה להם ארכיון ענק, כזה של כמה שנים ותמיד רציתי שגם לי יהיה. ועכשיו הוא ענק, ועוד לחשוב שמחקתי כמעט שנה ממנו.

טוב, ובטח אחרי כל זה חלקכם מתפלאים איך לא כתבתי על זה.
אז היה טוב, וטוב שהיה ומיצה את עצמו. וכתבתי כבר בעריכה- 'יש משהו שלא הבנתי עד עכשיו בעצם, עד השבוע האחרון. זה היה יותר צורך מאשר רגש. וידעתי את זה כל הזמן, ופשוט היה לי נוח עם זה. כנראה שאני לא צריכה עכשיו משהו רציני, אני גם לא צריכה לחפש אחריו, הוא פשוט יבוא.'

השנה הזאת מדהימה. פאק היא רק התחילה! אין יום שאני לא נהנת. וגם עם כל יום שעובר, אני לומדת להעריך את הבנות המדהימות שאיתי. ואני חושבת שהן יודעות למי אני מתכוונת. 3>
כולנו תמיד דיברו כמה שט' זו השנה הכי טובה, ואני חושבת שהזמן מוכיח לכולנו כמה שזה נכון. אני נהנת מכל רגע שעובר שעליי.

אני דורשת מעצמי המון, אבל לא ממש מבצעת. אני מפסידה המון לימודים בגלל המון דברים שאני משתתפת בהם. אני אפילו לא זוכרת מתי הייתי פעם אחרונה בערבית, ואין לי מושג איך הממוצע שלי 98 ואני לא בטוחה אפילו בחלק מהאותיות, שיכנעתי את אמא לנסות להשיג לי פתור.

אני יוצאת לכזה דבר שמנסה לקדם את התחום המדעי אצל בנות אנאערף, מפסידים שלושה ימים. והפסדתי כבר יומיים כי יצאתי עם חטניקים לסיורים- כפרעליהם. עוד יום אחד לגיבוש של ז'.

אני באמת צריכה לקחת את עצמי בידיים ולהגיע לרף שאני מציבה לעצמי.

פיתחתי אובססיה קשה לעגיל בלשון, אני כ"כ רוצה! ההורים לא מרשים אבל אני שוקלת ברצינות ללכת ולעשות. סתמו:]
הכל כרגיל בעצם, והכרגיל הזה טוב. אפילו מאוד

אהה ויש לי שוקס פעיל לשם שינוי

וסתם שתדעו, אני  א ו ה ב ת  את עינב, כי היא הכי מותק בארץ 3>

הייתי

3>