לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי: 

בת: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2008

יומולדת


י ו מ ו ל ד ת  : ]


קודם כל: בנות תודה רבה !

עכשיו אפשר להתחיל

 

אמ, יום שישי הבנות לקחו את אביב ואותי [מזלטוב!] למקס ברנר, היה מעולה :)

 

 

 

 

 

 

 

אני סתם מכוערת, אבל תראו איזו מושלמת אביב!


ויום שבת? נדבר כשהוא ייגמר

החלטתי שאין טעם להתכחש לזה, במיוחד בפני עצמי.

אני מרגישה ככה.. ולא מפסיקה לחשוב על זה ולא מפסיקה לרצות את זה. אני לא יודעת למה זה קרה, איך זה קרה ולמה אני חותרת. אני יודעת שסביר להניח שאני מקדימה את מה שעוד לא בא, ואני מסיקה מסקנות יהירות מדי, אבל אני חושבת שזה כי אני מפחדת.

אני מפחדת להודות בזה. אני מפחדת להראות את החולשה שלי, אני מפחדת להודות בה. אני מפחדת להקשר ואני מפחדת להפגע ואני לא יווווודעעעתתת.

אני משתגעת מזה. כי זה לא היה אמור להיות ככה, וזה יותר מדי חזק.

ואני משווה המון פעמים וזה רק מגריע, כי זה לא אותו הדבר תקלטי כבר. אני צריכה את זה ברור ופשוט.. אין לי את הכוח להסתבך עם זה. אני צריכה את זה חד משמעי ולא להשתמש אפילו במילה לא יודעת. אני צריכה את זה נוח ובשליטה.


הטיול השנתי של החטניקים היה טוב, אפילו טוב מאוד.

היה להם הרבה יותר קל משלנו ותנאים מעולים. היה לי חניכים טובים שאני אוהבת- וגם מהכיתות האחרות. היו את המאבטחים הכי יפים ומושלמים שיש, שאפילו אחד אמר שיש לו סבלנות לחכות לי כשאני אגדל. וגם נהגים פדופילים כרגיל, וכמה הצקות מחטניקים אבל אללה עבר.

ניגנתי בטקס לבד בסוף והייתי לחוצה כמו החיים, ורעדתי מרוב קור אבל עבר טוב.

ונרדמתי ב9 וחצי עד 6 ורבע! ועוד קצת באוטובוס!

ואני כבר מתה לטיול השנתי של השכבה שלנו.


יש משאלה שאני מבקשת כבר המון זמן, ואני אמשיך לדבוק בה וזה גם מה שביקשתי כשכיביתי את הנרות.

אני רוצה להרגיש ולטעום מהכל. ולהנות בכל רגע ולחייך עד כמה שאפשר. לרוץ ולקפוץ ולנוח ולשכב ולשחק וללמוד ולהצליח ולאהוב . אני רוצה לחלום ולהגשים ולשגשג ולפרוח.

אני רוצה להשתפר ולחזור ולעזוב ולהצטרף. לספק ולהסתפק ולצחוק בלי קול עד שתכאב הבטן.

אני רוצה לפתוח דלתות חדשות ואולי גם לסגור כמה. אני רוצה להשפיע לפתח ולהתפתח, לשמור לגזור ולזרוק. להשלים ולשנות. אני רוצה שיהיה לי תמיד את הכוח להתמודד ואת כל המשאבים שיש. אני רוצה לרצות ולהיות מרוצה.

אני רוצה לעבור הרבה ולעבור הכל.

 

I've got so much left to say .."

 If every simple song

I wrote to you

Would take your breath away

"I'd write it all

 


עריכה (יהיו פה הרבה כאלה)

טוב זה ברור שהכל תלוי בזה כרגע. המצב רוח שלי, והרצון שלי, וההשקעה שלי. עצוב כמה שאני כזו.. אבל אין בי כוח, באמת.

אני רוצה כ"כ הרבה דברים, וגם להגיד כ"כ הרבה דברים ושיקרו כ"כ הרבה דברים. יפה שאני רוצה. רצון זה טוב

 

חוצמזה

אני רוצה ק י ץ !

 

עריכה

"..עוד אתגר במשימה ועוד שלב לטפס,

כמו נהר אהבה של שליחות, יצרוב זיכרון לבאות

וסיפור ייחרט כמו קמטים על פניהם המתבגרות.."

נכתב על ידי , 19/1/2008 13:25  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טאש.. ב-31/1/2008 23:51
 



חידוש


|שמשמסנוורתוכיעורנשפך:]|

 


אני חייבת משהו כזה ומהר. אני חייבת שינוי בשגרה המלאה הזאת- שמצד אחד כל שבוע יש איזה משהו חדש, אבל מצד שני כבר כ"כ שגרתי.. אני רוצה לשנות בעצמי, כבר כמה זמן אני חושבת על זה.

אני כ"כ רוצה עגיל בלשון אאאאאאוווח אין לכם מושג זה פשוט מוששששלםם ! וסתמו, לא אכפת לי המ אתם חושבים. אני שוקלת ברצינות ללכת לעשות שבוע הבא.. ההורים לא מרשים וזו הבעיה. אני יודעת שהם ייתאכזבו ממני ומאוד וזה מה שעוצר בעדי. אם לא בלשוןא ז  באף, אני חייבת משהו כזה.

שיוווווווווו אני רוצה בלשון ]:

 

סיימתי היום את המבחנים האחרונים שלי למחצית. הלך טוב! אני מרוצה כי חשבתי שיהיה קשה.

מה שמטריד אותי עכשיו זה שהשעה 4 כמעט ואני צריכה עוד; ללכת לקנת ולהכין צ'ופרים + הדרכה, לסיים את הריקוד למחנות העולים וגם לעשות חזרה, להקליד תעודות לאמא שלי חח, ולהתאמן קצת אם אני יכולה. קיצור? לישון ולנשום יהיה קצת קשה היום.

אני מתה שייגמר כבר השבוע הזה. לעבור את הטיול הזה שמעמיס אבל מקווה שאהנה, ואחרכך יומולדת שלא בא לי עלייה, מבאס שבת נווו.

 

אני מכחישה ומדחיקה.. אני לא יודעת מה זה. אני לא יודעת למה זה פשוט לא יוצא לי מהראש. והכל קשור בזה, ואני רוצה גם שהכל יהיה קשור. וזה לא נגמר והחיפוש הזה.. ואיך כל דבר שקורה משמח אותי וכל דבר שלא קורה אני הכי מבולבלת בעולם. אני לא רוצה לצאת בהצהרות עכשיו, או להגדיר מה זה, אני לא רוצההההההה. זה לא טוב, זה לא צריך להיות ככה.

אני רוצה את זה ברור ופשוט או בכלל לא. בעצם, אני רוצה שיהיה משהו, אני יודעת אבל אוח זה מסובך עזבו. ואני מתביישת. זה לא אמור לכאוב ככה.

 

ואתמול? אני חושבת שההבדל הדק שבין צחוק לבכי שהייתי בו היה מפחיד חחחחחח.

 

ואיך המקריות [או לא מקריות?] יותר מדי מקרית ונכונה.

ואיך דווקא כששמעתי וחשבתי אז קרה, ואיך שקיוויתי אז קרא.

ואיך שאתמול הייתי כ"כ שמחה בגלל זה ועכשיו אני לא יודעת מה לעשות עם זה

 

ולא, אין לי מושגגגגגגגגגג מה עבר לנו בראש.

 

 

 

בההי :]


עריכה

תזכירו לי בחיים אבל בחייייייייםםםםםםםם לא לתת לזה לקרות. ולא לתת לעצמי להתהג כמו מ פ ג ר ת

מה להתנהג? רק לחשוב, וכל המחשבות האלה כסעממממקק. לא רוצה כבר.

שתדע שאני חושבת.

 

אני מהזה אתחרט.

:'

 

15.1

טוב היה לי יום חרא והטיול המפגר הזה חרא ואני בקושי אספיק לישון הלילה וזה חרא ובכלל אני ישנה חרא בזמן האחרון והכל הולך לי חרא והימים האחרונים מתמלאים בחרא והרגשות שלי חרא ואני מרגישה חרא והראש שלי מתפוצץ וזה חרא ואין לי כוח כי הכל חרא

נכתב על ידי , 14/1/2008 15:40  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של גוניבלונד=]. ב-18/1/2008 19:57
 



עדכון


אין ממש מה לכתוב למרות שעובר הרבה

שכחתי מה רציתי לכתוב כ"כ נווווווווווו.

 

היו צילומים לספר מחזור- פספורט לנפי שבוע ואתמול לספר עצמו. אני מקווה מאוד שיצא טוב.

הנושא שלנו זה השרדות :] לבשנו שורטס וגופיית סבא לבנה, והתלכלכנו במלא בוץ חח והצטלמנו יחפות כזה ליד עץ ושיחים וזה, למרות שיש עריכה וכאלה. כבר מתה לראות איך יצא.

 

מתחילים להרגיש את סוף שנה ואני יכולה רק לבכות מזה. אני כ"כ לא רוצה..

יש לנו שכבה פשוט מושלמת, אני מאוהבת בכם אנשים.

 

אני בלחץ עצום אוקי, עצוםםםםםםםם. עבודות ומבחנים ומליון דברים מסביב. האמת? אני סתם מתבטלת בבית. הולכת לישון מאוחר כי אני מאריכה דברים ואז נרדמת באמצע היום וזה משבש אותי לגמרי.

 

הייתה לי פגישה עם אגף החינוך, חחח וגם לפני זה נפגשתי עם וועד הורים. לפעמים אני באמת מצליחה לראות את הצדדים הטובים שבבית ספר שלנו והאמת? אין על מה להתלונן. אבל כשזה לא מול ההורים ואגף החינוך וגם לא מול המועצה הוא בכלל לא מושלם. מבחינת מנו"ף וזה הם בסדר גמור והם משקיעים בנו המון. אבל כמורים? נהה.

אני גאה בעצמי D: קיבלתי 80 בביולוגיה [למרות שציפיתי ליותר] אחרי 51 ו- 57 XD בחיי לא קיבלתי ציונים כאלה, לא מסוגלת אצל שרה הזאת סורי.

ו94 בג"ג, ובספרות 85 [חרא].

וב-25.1 תעודות כבר, יוצאת עם ממוצא 88 אני חושבת. אחרי 91 \:

 

יש לי ביום ראשון מבחן במורשת וביום שני מועדי ב' באנגלית ומתמטיקה, מצאתי לי באיזה באמת. אסתפק ב70 מצדי חחח.

וברביעי- חמישי טיול שנתי של החטניקים, אחחחחחח מש"צים :] נעשה להם טקס וזה אני מנגנת וכמובן ערב הווי וכל המסביב. לקחתי על עצמי כיתה קלה הפעם, אני מתה עליהם.

 

 

 

אני צריכה מסיבההההההההההההההההההההההההה ! .

 

 

 

אהה כן קניתי מיטה חדשה, שינתי את כל החדר וזה :] בקרוב גיטרה חדשה וטלוויזיה. אולי גם פלאפון בעזרת השם.

חה, יומולדת עוד שבוע, קקי יוצא לי יום שבת. לא רוצה יומולדת השנה, דברותי שנה הבאה.

 

 


 

 

 

בנות זה לא חינוכי לחשוף ציץ !

 

Gimme, Gimme more

Gimme, More!

D:

 

עריכה

It's not supposed to hurt this way

 

עריכה

אני לא מאמינה שזה מה שעוצר בעדי עכשיו.

אני יכולה להמשיך ככה ולבכות כמו פגרה ולא להקשיב לכם. זה מה שיש אז תתמודדי. ואני צריכה להתמודד כי בתוכי אני יודעת שזה לא ישתנה. אבל אני עדיין ממשיכה לבכות כל פעם מחדש. כאילו שזה יעזור

 

עריכה (כן עוד אחת)

"זה הדבר הראשון" וזה הכי מפחיד. זה לא אמור להיות ככה! כסעמק.. זה לא מתאים.. זה פשוט לא.. ואני לא יודעת למה זה כואב ומפריע כ"כ..

זה צריך להיות ברור ופשוט, אני צריכה את זה ברור ופשוט. אולי בגלל שזה לא אני רוצה את זה?

נכתב על ידי , 11/1/2008 14:58  
25 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מיתר ב-13/1/2008 23:38
 



לדף הבא
דפים:  

70,293
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנעמיק. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נעמיק. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)