אני צריכה לקחת את עצמי בידיים. ואם אפשרי אז כמה שיותר מהר.

הזנחתי לימודים- לא הקשבתי בשיעורים, פספסתי חומר, הרשתי לעצמי לחפף.

הזנחתי אנשים מישרא ולא נוח לי עם זה.

אני מרגישה בלחץ נוראי שמתקרב ועופף אותי אבל אני פשוט לא מזיזה תתחת.

אני מתעצלת בכל דבר אפשרי, מחפפת, עושה קיצורי דרך.

אין בי עוד כוח לפתור דברים, להשקיע. אפילו לשבת וללמוד.

באמת שאני לא יודעת כבר מה עובר עליי.

התקופה הזאת כזאת מוזרה.

אני כלכך מבולבלת. פשוט לא יודעת.

אין בי שום כוח רצון, שום דבר שיניע אותי. כמעט הכל נראה כבר חסר משמעות.

הלחץ רק גובר ואיתו העצלנות שלי. באמת, כל היום אני נסחפת לעניינים שונים, רק לא לימודים.

אני צריכה להתעשת על עצמי ומהר.

אני כבר לא יודעת מה קורה איתי.

אני מתחילה להתגעגע לימים האלה.. שפעם הייתי שקועה בהם עמוק.

זה לא טוב.

אני באמת צריכה להתעשת על עצמי, מהר. לעשות קצת סדר בחיים שלי. לאגור כוח ולהמשיך במסע המטורף הזה.

אני חושבת שאני זקוקה למשהו שירגש אותי. להפסיק לחיות בשביל סוף השבוע, בשביל החופש הזה [למרות שאני ממש זקוקה לו].

אני זקוקה לשינוי. משהו חדש, מאתגר. משהו שיעסיק אותי, יעניין אותי.

אני מתגעגעת למפגשים הטובים האלה, שכולנו היינו יחד. אנחנו תמיד יחד ~חיבוקD:~

שהמאבטחים אפילו לא חשבו להעיף אותנו מהגג.

ישרא מדרדר טוטלית. אני רוצה מפגשים כמו פעם, בלי הצביעות ושנאה שנוטפת מהמפגשים האחרונים. רק להיות עם אנשים שאני אוהבת, זה הכל.

מפגש פורים- אני אהיה שם ומקווה לראות את כולכם 3>

אני גם מתגעגעת לקיץ, ממש.

זו פשוט הייתה תקופה טובה. אני רוצה חופש גדול, ענקקקקקק. הוא מתקרב אבל עדיין לא מספיק קרוב.

לפסח יש לי המון תוכניות- טיול של המחנות עולים וגם טיול של המשצ"ים.

מצד אחד- אני מתההההה לצאת לטיול של המחנה, יהיה כזה שווה ואני אפגוש את הר אדר שאני כלכך מתגעגעת אליהן3>

מצד שני- איך אפשר לפספס משצ"ים!? אני כלכך רוצה ללכת, נהנתי חבל על הזמן פעם קודמת וזה גם שלושה ימים[!]

אם הטיולים יתנגשו ואני אצטרך להחליט וזה יהיה קשה.

אני שונאת משחקי אגו, אבל בעניין הזה אני לא מוותרת. די, כמה כבר אפשר?

מצטערת על הזיבולי שכל ועל זה שלא יצא לי להגיב חזרה בפוסטים הקודמים, אני אגיב בקרוב.

שלכם, נעם.