לא, לא ברחתי לסיני.

פשוט לא היה לי הרבה על מה לעדכן. רב שעות הפנאי שלי מבוזבזות על פתירת בעיות מזדרגגות מהמיקודית האדומה שלי.

אבל אני אחסוך מכם את כל הקיטורים שלי. הרי אין בהם שום טעם.

ובכן, לנושא היותר מענין:

ביום חמישי, בשעה שש וחצי לפנות בוקר, פקחתי את עיני לרווחה, גידפתי את השעון המעורר ואצתי להתארגן.

כעבור שעה יצאתי לדרכי אל תחנת המוניות שבצומת הקרובה לביתי. נקודת היעד-"תל-ברוך".

 אם להיות כנה איתכם, נקודת היעד שלי הייתה הטכניון, סתם רציתי להישמע מעט נועזת.

חצי שעה עמדתי תחת השמש היוקדת, בעודי מחכה למונית שתיקח אותי לתחנת הרכבת.

בחיי, כמעט קפצתי מרב אושר כשהטרנטה הזאת הואילה בטובה להופיע.

 וכך הגעתי בשלום לתחנה, עליתי על הרכבת,

התישבתי בנוחות וקראתי מעט את החומר על יחסים מולרים בתגובות כימיות.

הנושא ריתק אותי למושב, לכן פספסתי את התחנה בה הייתי אמורה לצאת וכעבור שעתיים מצאתי את עצמי בנהריה.

סתם, הייתי צינית.

בתחנת הביניים, פגשתי את מורתי לכימיה ואת חברי לכיתה-עומר ואילו בתחנת היעד הצטרפה אלינו יתר הנבחרת, שני י'דניקים (עזבו, אתם לא מכירים אותם. ואל תעשו לי גבות, אני יודעת שיש לי מוניטין של חובבת תיכוניסטים מושבעת, אך באמת לא היו לי כוונות להתחיל איתם.)

יחדיו, ויחד עם עוד כמה חנונים עלינו למיניבוסים קטנטנים בשם "כימיאדה" והיינו בדרכינו לנקודת היעד הסופית שלנו: מושבת החנונים הדו-לאומית (אשכנזית-רוסית), הארצית -הטכניון.

הגענו לקמפוס. הכל מסביבנו היה ירקרק ומצוחצח, הופתעתי לטובה, די ציפיתי שהמקום יראה כמו צ'רנובל. [אתם יודעים, השילוב של רוסים ופיסיקה גרעינית לא תמיד ידידותי לסביבה]

לא הספקנו להסתובב כל כך וישר נכנסנו אל האולם. שם חילקו לנו תגיות עם שם ותיקיות עם טופס הבחינה. על התגית שלי היה רשום

"פולטורק ויקטוריר", בתירוץ שלא היה מספיק מקום לצ'ופצ'יק של ה-ה'. ניחא, אני כבר רגילה.

לאחר שענדנו את התגית נכנסנו לכיתה מאיימת שכזאת וחיכינו לתחילת שלב ג' של הכימיאדה. באותו רגע תהיתי לעצמי, מדוע זהו שלב ג', הרי עברתי שלב אחד. איך לעזאזל מצאתי את עצמי בגמר?

הו, זה כנראה בגלל שאני חמודה.

אבל חמודה זה לא סקסית.

כך ששוב חזרתי לנקודת ההתחלה.

נתנו לנו שעתיים וחצי. בהרבה מהשאלות גיליתי כל מיני מושגים וסימונים חדשים, שכמובן לא היה לי שמץ של מושג מהי משמעותם.

למזלי היו גם בעיות של חישוב ריכוזים. אחוזים זה די התחום שלי, כך שעם זה די הסתדרתי. את כל השאר פשוט עזבתי בשקט.

אני לא מצפה לשום מקום :)

בתום הבחינה צ'וטטי לי עם ירדן (הי'דניק) ועם מורתי היקרה ועם אחד הזוי מ-יא' שפשוט בא והתחיל לדבר איתנו על פולימרים.

כעבור שעה לערך, התחלקנו לשתי קבוצות והובלנו ע"י גברת לחוצה למעבדה קטנה. שם חיכה לנו פרופסר אחד שהתחיל להסביר על מחקר גבישים ע"י קרני רנטגן. זה היה די מענין בשלב בו הוא דיבר על מושגים שהכרתי, אך כשהוא עבר לתיאורים מורכבים יותר, איבדתי אותו :S

המעבדה השניה בה ביקרנו הייתה בעצם מפעלון קטן ליצור כלי זכוכית.

 איש אחד הדגים לנו איך הוא מתיך זכוכית ויוצר ממנה אגרטלון עדין ויפה.(שמאוחר יותר ניתן לי כמתנה, עקב היותי הנקבה היחידה בקבוצה).

מיד לאחר שאיש הזכוכית סיים את דבריו, רצנו אצנו לעבר המיניבוסים שהסיעו אותנו בחזרה אל תחנת הרכבת.

נהנתי ביום הזה. בזכותו קיבלתי מוטיבציה להמשיך לחמש יחידות כימיה.

מלבד זאת, הובטח לכל המשתתפים מקום קבוע בגמר של שנה הבאה, כך שיש למה לצפות ולהתכונן ;)

מקווה שלא חפרתי לכם יותר מדי על כימיה, קוראים יקרים, ותודה רבה על הקדשת הזמן,

אוהבת הרבה, וואפל.