את זה שאני...
איך נקרא לזה?
חס וחלילה מילת הא'.
תומר יוסף - אינעוני
"הפנמתי את זה שאני כ"כ רוצה אותה.
אני כבר לא בורח לחוסר רגש.
אני לא בורח לנעילה טוטאלית.
אני הפנמתי את זה.
הפנמתי את זה שאני מדחיק. אני לא שוכח.
כשאת אומרת שהכל בסדר, למה את מתכוונת?
שאת כאן הכל נראה בסדר. באמת הכל בסדר שאת כאן.
הפנמתי שיש לך מישהו אחר. שטוב לך-לא טוב לך איתו.
אבל סה"כ את מאושרת. אני לא אהרוס לך. לו.
תומר יוסף - אהובתי
אמרתי לך כבר, הייתי הכי ישיר שיש.
בלי אלכוהול ובלי בטיח. סטרייט-אפ כמו שהצפונבונים אומרים.
אין סיכוי. אין לנו צ'אנס.
וזה לא מפסיק להדהד בקופסא. צוואר עם קופסא, זה מה שזה.
ישנתי אצלך בסלון, אין טלויזיה. רק פסנתר.
כמה אירוני. כל מה שאני צריך. בסלון.
למה לא ניסיתַ אז?
כי... לא יודע. לעזאזל.
עוד פעם האושר חמק לי מבין האצבעות.
כמו קרן שמש שרואים בזכות האבק.
אני יודע שזה שם. פשוט לא מצליח לתפוס אותה.
ומצחיק שאני רואה אותו רק שהוא מלא אבק.
תומר יוסף - מה לא בסדר
הפנמתי אותך. אני בתוך זה.
אני מרגיש הכל, גם אם זה רע."
היום היה יומולדת לרוטברט, סחה עליו.
הבחור כבר בן 18. אנחנו כבר לא ילדים הא?
שתיתי הרבה, ומשום מה זה לא כ"כ משפיע.
זה לא שהתרגלתי לכמות, פשוט לא יכלתי להשתכר. לא יכלתי.
כי ככה.
ראיתי את ההיא.
כבר חודשים לא חשבתי עליה. אני רואה אותה ואני קופא.
למרות שההתנהגות שלה לא קורצת לי במיוחד.
YellowCard - Empty Apartment
למרות שזה דחוק כל כך, ככה שאני לא מרגיש אותה.
למרות זה, עדיין שראיתי אותה קפאתי.
לא יודע להסביר.
והיא בכלל לא בראש מעייני.
ושראיתי שהיא קצת מסובבת.
רציתי לתפוס אותה.. וזהו.
רק לתפוס אותה.
רק להחליף מילה.
אבל היא לא באמת זאת. היא לא האחת. היא לא משהו בכלל.
אבל בכל זאת קפאתי.
אז מה? חזרתי לעדכן בסוף ימי שישי?
לילה\בוקר טוב לכולם. מעת סלאם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
