זה פחות או יותר השיר שמסמל לי את היום הזה.

לא, לא, לא, תחזירו לי אותו.

לא. לא. לא. זה בכלל הזמן שלו.

לא. לא. לא. לא. לא. לא. לא. לא. לא.

זה לא היה הזמן של אף אחד מהם.

אף אחד.

זה לא מסתדר לי בראש, זה לא הגיוני, בכלל. אפילו לא קצת.

כלום לא שווה את זה. כלום.

ולא אכפת לי מה אומרים. החיים מעל הכל.

המלאך שנגע בך, ממנו אנו מבקשים

תחזיר לנו אותו.

אני לא מצליח להשתחרר מזה.

אני לא מצליח לבכות.

כל פעם זה כמעט שם, ובורח.

זה לא היה הזמן של אף אחד ממכם.

 אתם לא צריכים לשכב שם.

אנשים לא צריכים לבכות מעליכם.

לא צריך לקרוא על שמכם תפילות.

זרים לא צריכים לקשט אתכם.

שירים לא צריכים להיכתב עליכם.

חורים בלב לא צריכים להיגרם בגללכם.

זה לא היה הזמן שלכם. אני מצטער, בשם כל האנושות המחורבנת הזאת.

תישנו, מלאכים.

ליל מנוחה.

הנה זה בא.