אז בחמישי לא ראיתי בעיניים.

מילולית, לא ראיתי בעיניים.

ראיתי מדרכה, וכביש, ומנורת רחוב,

ופשוט לא הבנתי מה אני רואה.

הייתי בעדלאידע.

בעדלאידע הראשון האמיתי בחיי, וזה הרגיש חרא.

אבל אז זה הרגיש טוב, אפילו טוב +

אולי הפורים הכי טוב שהיה לי אי פעם.

שישי היה מעפן, ועכשיו בשבת, שגיליתי שמחר אין לי בצפר, גם נחמד.

שתיתי המון בירה וקצת וודקה, ואני מרגיש מסובב.

כתבתי עוד 2 שירים,

אבל אחד מהם "לא מתאים לז'אנר".

עאלק ז'אנר, כאילו שיש לנו כיוון בכלל.

אני רוצה להקליט.

אני רוצה לפרוץ.

אני רוצה הופעה אחת סופסוף שאני ארגיש מרוצה.

שנתנו הכל, והסאונד היה טוב, והקהל היה טוב.

ושלא יהיו תירוצים.

לתת הכל.