ו... זהו.
אין יותר לחזור הביתה בחושך.
אין יותר לחזור שעות על גבי שעות על אותן הסצנות.
אין יותר תסכול, צעקות, עצבים ומריבות.
והכי קשה, אין יותר כיף.
כי זה מה שזה בעצם.
זה כיף וזה אושר וזה טוב.
זה מה שאני.
אז היה טוב, וטוב שהיה.
איזה זין.
מחר אני הולך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
