 "No we never gonne survive, Unless we got a little crazy" |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 12/2007
הג'ירפות. הייתי אתמול בהופעה שלהם, היה אדיר. גם עשינו עם הסולן מלא צחוקים, בזכות זה שהיינו שורה ראשונה P:
יוצא לי לעשן מלא דראם בזמן האחרון. מעניין למה. (כי אין כסף לסיגריות?) כי אין כסף לסיגריות.
לא יודע מה אני חושב בימים האלה. בנוגע להכל. מוזיקה שמזמן הפסקתי לשמוע חוזת ומהדהדת ברמקולים. זה די אומר משהו.
חזרתי להיות קומפטרבלי נאמב. לטובה, ולרעה. אני חושב ששוב מגיעות לה מכיאות כפיים, היא עשתה את זה שוב. זו הדרך הכי קלה להתמודד, מבינים? הכי קלה. אוליהדרךהיחידה? אני מתקשה להאמין. תמיד יש עוד דרך. אבל זה קצת מרגיש ככה. כי אני באמת לא חושב שיש סיכוי שפעמיים בשבוע אני אראה אותה ואני לא אחזור לבית בדיכאון, אם אני לא אהיה על הדרך הזו. אולי שביל זו מילה יותר נכונה. שביל. דרך זה כללי מדי. כי כל הדרכים מובילות לרומא, לא?
שלכם, אדיש ונינוח.
או אולי שלה בעצם? לא, לא יכול להיות.
| |
| |