"No we never gonne survive, Unless we got a little crazy" |
| 11/2007
עוד פעם
מסיבה, שתייה, מחשבות.
עלייה.
ולא משנה עם כמה בנות אני אהיה,
או עם כמה בנות אני אתחיל,
או כמה בנות תתחלנה איתי,
אני עדיין אחשוב עליה.
תנחשו לבד, זונות - אביתר בנאי.
תשכבי על הרצפה בארבעים מעלות מאה אחוז לחות
למה פוחדת אני לא אעשה לך שום דבר רע
רק דלת נועל ושקט לא לדבר
חולצה שלך תני לי ביד אסחט הזיעה ואקרר פני
שמלה נגזור במספריים נזהר שלא לשרוט לך את העור
חם לי מר לי תיכף נתחיל לשחק
תני לי את היד שלך
נקשור אל הפסנתר
ומשחקים משחקים
ביני ובין הרצפה את מוחה דמעה
הגוף צחק הגוף צעק שוב שקט והשעון נשמע כמו אנחה
נגבי את האף פתחי את הפה אני בא עוד פעם
משחק אחרון ודי
אקדח קטן מהכיס נוציא ונדרוך
כדור אחד קצר בשקט
גוף הופך גופה
כולם בוכים, כולם בוכים
אמא שלך בוכה אני רוצה את אמא שלי
אני לא יכול לשמוע את זה ולא לחשוב על אצלה בחדר.
על הצחוק שלנו. שלנו.
על המוזרות שלנו, שנהייתה בכזאת הרמוניה שלא נשמעה.
החצי השני שלי עם איתמר.
כמה עצוב.
בו freakin' הו.
אני רוצה את אמא שלי.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
