ציפור בניוטרל

ילד טוען שהוא חולה למרות שאין לו חום והוא נראה בסדר. האם להאמין לו?

(תשובה: כן. הוא יחזור בצהריים מהגן עם חום)

האם חמש אבעבועות על הגוף נחשבות כאבעבועות רוח לכל דבר?

(תשובת הרופא: כן)

איזה חיתולים כדאי לקנות במקרה ופעוטת הבית משלשלת?

(תשובה: זה לא משנה. שילשול עובר דרך כל חיתול, וגם דרך הבגדים, ואולי אפילו דרך קירות)

האם להפריד בין מצעים ששילשלו עליהם לבין שאר הבגדים?

(תשובה: מכיוון שכל הבגדים חטפו בצורה כזו או אחרת, לא)

איך בדיוק מנקים כרית שהקיאו עליה?

(תשובה: דוחפים למכונת הכביסה ומקווים לטוב)

למה לעזאזל לא זכרתי לשים שעוונית על המזרן?

(תשובה: כי היה לך חום ושכחת)

ויש עוד.

טוב, עזבו אותי מהקטע של שאלות תשובות, עכשיו תשע וחצי בערב ואני עצבנית. ולמה אני עצבנית? כי ברגע זה סיימתי מה שאני עושה כל ערב אחרי שהילדים הולכים לישון: לסדר את הבית, לטאטא, לקפל כביסה ולדחוף עוד מכונה שתחכה למחר. בנוסף, היות וכולם פה חולים - חוץ מאיתי! תודה לאל! חמסה שום בצל חתול שחור - הייתי צריכה גם לסדר את חדר השינה שלנו כי במשך כל היום שרץ בו גבר חולה. זה לא שצריך לעשות חיטוי או משהו, פשוט אין לי איפה לדרוך עם כל ערימות הבגדים, הטישואים, השמיכות, הכוסות ו..מה זה? אה, זה שלי. חוצמיזה גם צריך לסדר אחרי ארוחת הערב שהיתה פה בשעה 20:30, למרות שכבר סידרתי אחרי ארוחת הערב של 19:30, פשוט הילדים רצו לאכול עוד משהו אחרי העוף עם תפ"א ואורז שהכנתי להם, אז הם ביקשו לחם עם גבינה (היא) ולחם עם דבש (הוא). לא שיש לי בעיה עם זה, כפרה עליהם שיאכלו, מספיק ההורים שלי מעירים לי על איתי שהוא נראה כאילו ברח מביאפרה, "עור על עצם!" אמא שלי מצקצקת, והוא מקפץ מולה בתחתונים ומצרצר באושר. ואם כבר לדבר על ההורים שלי, הם הגיעו מיד אחרי ארוחת הערב הראשונה כדי לבדוק מה עם הנכדים ושכחו קצת ללכת. למזלם הם גרים ממש קרוב, עשרה צעדים מפה, וגם לא ביקשו קפה. פחות כוסות לשטוף. במשך שבועיים אני מתמודדת עם מבול התחלואים הזה, עם ילדים מדבקים שלא יכולים לצאת מהבית ומטפסים על הקירות ועל העצבים מרוב שעמום, מדקלמת בובספוג מתוך שינה טרופה של חצי שעה כל פעם, כי אז בדיוק נטע נזכרת שסתום לה האף וצווחת בקולי קולות. התחת שלי כל כך מתגעגע לפעמים לכיסא שאני מזייפת חירבון רק כדי להיות עם עצמי ועם העיתון במשך כמה דקות. יש לנו כבר כרטיס חופשי יומי אצל רופא המשפחה שלנו, כי כל יום מגיע אליו מישהו אחר (ולפעמים שניים יחד), והיום בערב, ממש לפני ארוחת הערב (הראשונה) באתי אליו עם נטע כדי לגלות שהמחליף השובב והמתחכם שלו נמצא במקומו, ואיך שהתיישבתי הוא אמר לי - תגידי, השיערות הלבנות שלך זה מהילדים??? אז נכון שעניתי לו - ומה איתך?! כי גם לו יש קוצים לבנים, ולא מעט, והיה מצחיק חה חה חה, אבל כוסעמק, בתוך כל החרא הזה, איך בדיוק אני יכולה למצוא את הזמן לצבוע את השורשים המזויינים?!?!?!?!