לי דווקא היו אשליות בקשר ללונדון, חיכיתי כ"כ הרבה זמן להגיע לשם, הדבקתי תמונות של לונדון על הקיר ובניתי ציפיות של הארה עצמית ברגע שאני אחזור לשם אבל גם שם הייתי לבד.
היה לי טוב לבד, אולי אפילו יותר מדי טוב, הרשתי לעצמי הכל, לבהות באנשים, לפתח שיחות חולין עם אנשים זרים, לשבת לבד בבית קפה, לקנות כל מה שאני רוצה.
רק ביום האחרון נזכרתי בכל הדברים שברחתי מהם, כל האנשים שנשארו בארץ, גם כאלה שהייתי מעדיפה לשכוח, אז קניתי קצת מתנות וניסיתי בלי יותר מדי הצלחה להגיד לעצמי שאני רוצה לחזור אליהם.
לונדון הייתה מדהימה, כמו נוצרים טובים גם האנגלים נסחפו וכבר חודש וחצי לפני הכריסמס כל הרחובות היו מלאים באורות צבעוניים, מלאכי ענק כסופים ועצי אשוח.
והכי חשוב, בסיילים שבזכותם חזרתי עם כיסים ריקים...
מצאתי שיר מעולה להמראות, אתם מכירים את זה שיש שיר והמנגינה פשוט מתחברת לגמרי למה שקורה כמו בסרט טוב, אז השיר הזה היה מושלם באותו רגע.
Silversun Pickups - Well Thought Out Twinkles
הטיסה הייתה די מייאשת, כשהתקרבנו ללונדון פתאום ראיתי ענן עשן ענק שנראה קצת כמו אחרי פצצה, צילמתי את זה והתברר אח"כ שהייתה שריפה במפעל שם.
המלון היה אדיר, למרות המיקום (ליד היתרו) בגלל אבא שלי שהגיע לעסקים בחברה שנמצאת ליד הנמ"ת, הייתה לי מיטה זוגית לעצמי, כרטיס כניסה לחדר VIP שאוכלים בו ארוחת בוקר ויש שם ספות ונוף יפה.
ביום הראשון הייתי שפוכה מהטיסה אז אחרי שישנתי נשארו לי רק כמה שעות להסתובב אז ישבתי קצת בבית קפה נחמד ואכלתי סנדוויץ'.
את היום השני הקדשתי לאוקספורד סטריט, דווקא את הספר והדיסק שרציתי לקנות, לא מצאתי...
ביום השלישי שלי, היה מזג אוויר מדהים, ולמרות שהתכוונתי לנסוע ישר לקמדן, עצרתי בהייד פארק וטיילתי קצת ליד הנהר, זו העונה הכי יפה שם, עדיין יש שלכת אז צילמתי קצת מסביב.
קפצתי לאוקספורד לקנות נעליים חדשות (ממש כאבו לי הרגליים) ובדרך עצרו אותי כמה אנשים מmy space וראיינו אותי על איכות הסביבה, זה היה משעשע אפילו היה להם את המיקורופונים השעירים הענקיים.
הסתובבתי בקמדן מרקט, היה קצת מפחיד שם לבד, איכשהו בכל החנויות שם מוכרים בדיוק את אותם דברים, לפחות הם מגניבים...קניתי חולצה שכתוב עליה:
""Damn right I'm good in bed, I can sleep for days
אח"כ כשכבר החשיך ישבתי קצת בסטארבקס שתיתי קפה עם מאפין פטל-אפרסק (נשמע טוב, הא?) וקראתי ספר.
משם נסעתי לקובנט גרדן ורק כשהגעתי לתחנה קלטתי שזו תחנה שאפשר רק לצאת ממנה וכל החנויות היו סגורות חוץ מחנות של קישוטי חג המולד.
זו הייתה החנות הכי יפה שאי פעם ראיתי, הכל מנצנץ עם פתיתי שלג כסופים ואיילים אז כמובן שקניתי פתיתי שלג ענקיים לתלות בחדר ואפילו קיבלתי כובע וצעיף עם ציורים של סנטה...(:
ביום חמישי, חיכיתי לאבא שלי שייסיים עם העסקים (ראיתי המון BBC prime) והסתובבנו קצת ביחד בטרפלגר סקוור ואח"כ הלכנו לראות את "שיקאגו", המחזמר היה מעולה, ישבנו בשורה 2 (!) וחוץ מהזוג שישב לפניי והיה יותר בקטע של סרט פורנו מאשר הצגה, האיש שיש לידי ושר את כל השירים והועבדה שיכולתי לראות כל קמט ואגל זיעה על השחקנים, היה אדיר!
חזרתי לארץ, עצבנית, עייפה וכבר מחכה לפעם הבאה שאני אגיע לשם.
אני לא יודעת למה אני כ"כ מאוהבת באנגליה, הייתי במקומות אחרים ושלא תטעו אני גם די ציונית וכל זה, אבל בשום מקום אני לא מרגישה כמו שם, אני באמת יכולה להרגיש עצמי כשאני מטיילת שם בגשם.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: