כנראה שזה היה בלתי נמנע שאני אהפוך לקצת מפונקת, בת יחידה תמיד רגילה לקבל בדיוק מה שהיא רוצה בלי תנאים.
פתאום אני תוהה אם העניין הזה משפיע עליי גם ברמה האישית, אני מסתכלת אחורה וחושבת על הפעמים שדחיתי אנשים בטענות מגוונות. אולי הייתי סתם מפונקת מדיי?
אז יש מישהו, ובהתחלה די התרגשתי מהעניין (אני קצת בתקופת יובש של 4 חודשים) התלהבתי מכל SMS משעשע שהוא שלח.
הוא הזמין אותי אליו בטענה שהוא קנה לי מתנה ליומולדת (שהיה לפני חודשיים) ובאתי אליו בעיקר מתוך סקרנות לגלות את כוונותיו.
הייתי קצת בשוק כשנכנסתי והוא אמר שיש לו בית ריק אבל נרגעתי אחרי שעתיים שהוא דיבר על מוזיקה ושמר מרחק של 2 מטר ממני.
הייתי קצת מבולבלת ולא ממש הבנתי מה הוא רוצה ממני, כי לא נראה לי הגיוני שבגיל הזה, מישהו שלא ראיתי שנה וחצי פתאום יחזור לדבר איתי כדי שנהיה ידידים.
סיפרתי את הסיפור לידיד שלי שחייך וסיפר לי שהוא כבר בירר בקשר לזה עם מקור מהימן שאמר שהוא מחפש "משהו רציני" איתי...אוי ויי....
פתאום כשכל המשחק נגמר, כשכל הכוונות שלו ידועות לי הרגשתי כמו בת 3 שנמאס לה מהמשחק החדש שקנו לה...ואני לא בחורה כזאת, אחת שחושבת רק על עצמה ולא על מי שהיא פוגעת בדרך אז לא ממש ידעתי מה לעשות עם המידע החדש ועם הירידה הדרסטית בהתלהבות שלי ממנו...
התחלתי לתהות אם הגיע הזמן להתפשר? אולי אני מחכה למשהו שלא קיים באמת ועדיף לפחות לנסות איתו?
אבל מצד שני, אם אני אמשיך את זה ואגרום לו לציפיות כשאני בכלל לא בטוחה שיש לנו סיכוי אני אפגע בו יותר...
ומצד שלישי, אני עדיין לא בת 30 וכל הגברים ה"טובים" תפוסים (אני רואה יותר מדיי "סקס והעיר הגדולה")...
תכלס כרגע זה לא כ"כ משנה כי לי יש דלקת ריאות (כן, כן, דלקת ריאות) והוא סוגר אז אני אראה אותו רק עוד חודש, אולי עד אז אני אמצא פיתרון...