מעניין לי שכשאני מוצא את עצמי עוסק היום במאבקים פנימיים פוליטיים, בתוכי מתחוללים כל מיני מאבקים פנימיים שלחלקם אני מודע יותר ולחלקם פחות. הלכתי לישון בחדר פופים והתעוררתי עם עווית. שותפה שלי אמרה לי שכשאני ישן יש לי הרבה עוויתות, הרבה טיקים. משהו בשינה שלי לא נוח לאחרונה, יש מלחמה שמתחוללת שם ואני לא הכי סגור מי נלחם נגד מי. ניסיתי לחשוב מה הלחץ שאני שרוי, איפה המקורות שלו. 

יש פחדים. הרבה פחדים, הרבה תחושות של פספוס, של חוסר מימוש, הרבה ביקורת עצמית ותחושת חוסר שביעות רצון עצמית שאני מנסה לטאטא מתחת לשטיח כרגע. אני מנסה לחשוב חיובי, לחייך, לשדר חיוביות, אבל קשה לי עם המון דברים שאני עושה או ליתר דיוק לא מספיק עושה. ויש לי הרבה חרדות קדימה. תקופת המבחנים שדוהרת אליי כמו קטר, הקיץ שדוהר אליי כמו קטר, הצורך המסתמן לעבוד בשנה הבאה מול ריבוי פעילות וולונטרית שאני עוסק בה. אני עושה כמה דברים שאני מאוד אוהב ומאוד חשובים לי, אבל אני חושש לוותר עליהם, חושש לוותר על הלימודים. אני זוכר שבניו זילנד אמרתי לעצמי שאקח את התקופה הזאת באיזי ואנסה לגדול כמה שיותר כאדם. אבל החיים קורים ובקצב גבוה יותר ממה שאני עובר אותם, ואני לאט לאט מבין שכדי לגדול כאדם לא מספיק לי לחשוב. אני צריך לעשות. לעשות עם עצמי משהו, לקחת סיכונים, לעבוד, להתחיל עם בחורות... לא יודע, כל הדברים שאני בדרך כלל לא עושה. החיים לא יתנהלו בקומפורט זון שלי, ואני צריך להתרגל לזה. 

הבעיה שלי היא שקשה לי להתמודד באופן טוב ושיטתי עם הדברים הלא טובים שקורים לי ועם חוסר ההצלחה שלי בכל מיני תחומים. אני יודע שהרבה פעמים אנשים שופטים הצלחה באופן נוקשה עם עצמם. אני משתדל מאוד שלא, אבל גם בגישה המקלה שאני נוקט בה, יש תוצאות שקורות בשטח שמראות לי כישלון מול העיניים וזה לא קל. מצד שני בכל העשייה שלי עד עכשיו יש הצלחות. אבל בהתחשב בזמן הרב שיש לי, זה לא מספיק. זו לא טיפה בים, אבל זה פשוט לא מספיק. 

אז אני מנסה לחשוב חיובי ולהמשיך הלאה, אבל יש כל כך הרבה דברים שלא מרפים ממני, והתת-מודע שלי על כל פחדיו ויצריו מתנגח בי כל הזמן. אני מוצא את עצמי גולש ומאבד ריכוז, עושה כלום ולא יודע מה לעשות עם עצמי. זה קורה יותר ויותר. אני מרגיש את הצורך לישון כדי להתערנן מאיזו אינטנסיביות שלפעמים נראה שאני אפילו שחקן פסיבי בה. וגם אז השינה שלי הרבה פעמים מלווה בחלומות הזויים ומטרידים. שינה טרופה לעיתים. אני עדיין לא יודע איך לפרק את שדה המוקשים הזה. הדברים דורשים זמן, ואיכשהו אני לא מספיק הרבה דברים שאני רוצה לעשות. אם כי אני חייב להגניב מחשבה חיובית: אני רוצה לעשות דברים. זה כבר שיפור מהותי מהחודשים האחרונים. 

אבל יש דברים שלא מסתדרים. אשמח לעזרה של חלק מכם. לאחרונה אני נוטה פחות לדבר על עצמי, ויש בזה בעייתיות. אני בטיפול עם הפסיכולוג, אבל הוא לא מכיר אותי כמו שאתם מכירים. ויש דברים שאני עדיין לא פתוח מספיק איתו כדי להגיד לו.