הסתיימו להם 4 חודשים של קורס מפרך ביותר.

3 שבועות של טירונות מחשלת,

8 שבועות של התמקצעות קשה,

ו-8 שבועות של הכשרה פיקודית.

היה קשה, אני כבר לא מצליחה להיזכר בכל מה שהיה לי,

אני מרגישה כאילו עבר חצי שנה.

היה קשה, אבל למרות הכל, היה כיף, היה הכי כיף בעולם.

נהניתי מכל רגע.

זו הייתה חוויה שאני אזכור לכל החיים.

השתניתי בתקופה הזאתי כמו שלא השתנתי בחיים!

למדתי כל כך הרבה,

השקעתי כל כך הרבה.

ובסוף, זה השתלם.

הכל,הכל,הכל השתלם,

זה היה כל כך שווה את זה.

אני יודעת שאני מדברת עוד לפני שהתחלתי את התפקיד,

אבל לחשוב שעברתי כזאת תקופה, ואשכרה הצלחתי לשרוד אותה ולעבור אותה כמו גדולה,

על זה לא הייתי מאמינה על עצמי.

מאיפה להתחיל לחפור?!

באמת שאני לא יודעת!

אם זה מהשיחה של הגדרת נהלים ביום הראשון של הקורס שכולם בכו,,

ואחרי זה השיעורים הקשים והחופרים על כל מכשירי הקשר,

וכל המבחנים הקשים אבל מאוד מאוד קשים שהיו בסוף המת"מ..

ואחרי זה הודיעו לי, עברת להכש"מ.

ובהכש"מ היה הכי הכי כיף.

אם זה השיעורים הכיפים,

שגיליתי מה קורה "מאחורי הקלעים" של הפיקוד וההדרכה,

שהבנתי שבשביל להעביר שיעור צריך לפחות 8 שעות לפני :

לקרוא את הנספח המקצועי,

אחרי זה לקרוא את הנספח המתודי,

לתקצר את הכל לתקציר אישי, ואז לתקציר מקוצר, ואז לעבור תדרוך, ורק אז!!! להיכנס ולהעביר את השיעור :)

שהבנתי איך מטפלים בכל בעיה ובעיה , גם אם היא הכי קטנה,

וגם אם שני חניכים שלך רוצים להתחתן :)

שבזכות התפקיד שלי בקורס הבנתי מה סמ"חית עושה, ובכמה חרא היא מתעסקת.. (ועדיין אני רוצה לצאת לסמ"חים)!..

שהבנתי בתכל'ס כמה מקצועיות, וכמה הכשרה צריך בשביל להיות מפקדת\ מדריכה!

ואחרי כל ההכשרה פתאום לצאת לאבט"שים בירושלים!

אז אחרי כל החפירות.. למרות שזה הכי בקצרה שיש!

אתמול הייתה לי שבירת דיסטאנס עם הסגל,

היה לי את הערב הכי מדהים שהיה לי בכל הקורס! ואני לא מגזימה!

התחלנו את זה ב8 בערך, הם אמרו לנו שיש פעילות באיזה חדרון, ושפכו עלינו מים מקומה מעל,

עלינו כמובן כולם על אזרחי (גם המפקדים! ),

במקום שהם יגידו כל אחד על עצמו, אנחנו אמרנו להם מה אנחנו יודעים עליהם.. (ואנחנו יודעים.. יותר מידי..)

עשינו להם חיקויים שלהם, הכנו סרט על הקורס, הם הכינו לנו סרט,

קנו לכולם מתנות,

אח"כ עברנו לדשא מחוץ למבנה, אכלנו, צחקנו, שרנו, רקדנו, עד 2 לפנות בוקר..

יצא לי לדבר לא פעם ולא פעמיים עם הסמ"חית שלי והמ"מ ועם המפקדת האישית שלי, ומרגע לרגע התאהבתי בהן יותר!

היה לי כל כך כיף, סוף סוף לבוא ולחבק את המפקדת שלי, אתי- כפרעליה, ואת מרים הסמ"חית!

אין, באמת שאין דברים כאלה, חוויה של פעם בחיים! ועוד עם הסגל הזה :)

היום הכי חשוב - היה היום!

בשעה 17:00 עליתי על רחבת המסדרים עם כל שאר בנות הקורס,

צעדנו כמו גדולות, כל ההורים יושבים בקהל ובוכים,

המפקדים האישיים שמים לנו את השרוכים,

חיבקתי את המפקדת שלי שעה בערך.

אח"כ המ"מ עברה בין בנות, דפקה לי בוקס לכתף (מין מנהג שכזה..)

יצאנו, זרקנו כומתות...הלכתי לראות את המשפוחה,

אח שלי שפך עליי וואחד בקבוק של מים! היה מצחיק!

אחרי הטקס הלכתי ישר להופעה של מירי,

היה משהו דרך הבנק של אימא שהיה בחינם, הופעה קצרה של מירי,

וחשבתי לעצמי שאין דרך יותר טובה מלסגור את היום המדהים הזה אם לא הופעה של מירי :)

היה קצר ביותר, אבל מדהים.

"שיר תקווה"- השיר הזה מחבר אותי אליו יותר ויותר מפעם לפעם.

הוא פשוט ליווה אותי לאורך כל תקופת הקמ"ת , בשביל לא להתייאש, לא לוותר.

מי שעדיין לא יודע,

הדבר הכי חשוב.

ההצבה שלי!

טם טם טם טם טם

בה"ד 7 - ענף מערכות!

שזה בטח לא אומר לאף אחד כלום.

אז הסברון קטנטן.

ענף מערכות זה ענף בבה"ד שיש בו כמה תחומים, גם הדרכות על מילואימנקים ועל חי"רניקים שמגיעים לבה"ד (אי"ת)

גם הדרכה של מיכשור חדיש של חיל קשר(צי"ד)וגם יציאה לפקד על מחלקות בבה"ד.

רוב התפקיד זה הדרכה,

וכן, כולכם יודעים כמה רציתי פיקוד,

וכן, התבאסתי בהתחלה, ובכיתי מלא (כמה צפוי..)

אבל ישבתי עם מישהי מהענק והיא הסבירה לי הכל,

מה גם שיוצאים הרבה לפיקוד :)

וגם ההדרכות הם כיפיות.

אז מה אני מוגדרת מדריכה או מפקדת.

שאלה טובה.

כששאלתי את אחת מהענף היא אמרה לי- "את מדריכה מפקדת"

מה גם שהיה לי שיחה עם המ"מ ועם אתי המפקדת וככה הן הרגיעו אותי ושיכנעו אותי שיהיה כיף,

לא יודעת למה, אבל אני מאמינה להן :)

       "תמה עוד תקופה, עוד סיפור נסגר, קחי הרבה אוויר שיהיה לך למחר..."