תפסיקו לריב.
תפסיקו.
ותנסו להבין אותי.
די.
אני נמחצת.
אני לא מסוגלת יותר.
וכל מה שאתם מסוגלים לעשות
זה לכווץ לי את הלב עוד יותר.
אני לא רוצה לשמוע אתכם
תפסיקו
אתם לא מבינים שזה יעבור?
זו תקופה. די. תנו לי.
בסדר,
הבנתי שאתם לא פה בשבילי
לפחות לא בתקופה הזאת.
אבל תתחשבו
ואל תבואו בטענות.
כי זה שובר אותי.
עוד יותר.
מספיק אני במצב כזה בחיים שלי
שאין לי מושג מה קורה ואיך קורה ולמה.
והכל נגמר
והכל מתחיל.
וקשה
וקל
וללכת
ולבוא.
הכל.
יש לי מחוייבויות.
וכל מה שאני עושה זה דברים שאני חייבת
לא מה שאני רוצה.
כל מה שאני רוצה כבר לא קיים
לא עושה בשבלי שום דבר שיעשה לי טוב.
וכל כך בא לי מישהו
שינגב לי את הדמעות.
וירגיע
ויחבק.
ויהיה פה.
אבל בינתיים
זה כל הזמן המחוייבויות הרגילות
בית ספר
חזרות
שבט
לימודים לימודים לימודים
בגרויות
ודי
זה לא שאני נהנית מזה
אבל אתם לא מבינים בשיט.
ומבקשים ממני רק חמש דקות
חמש דקות קטנות
לעשות למענכם
ואתם לא מבינים
שבחמש דקות האלה
אני פשוט נושמת קצת
ואין לי כאלה מיותרות.
אז תפסיקו לריב
כי זה שובר לי את הלב
ותופס לי את כל המחשבות
ונמאס לי. טוב?
והכי מעצבן לי
שכל מה שכתבתי עכשיו
כתוב כל כך גרוע
ולא מובן.
ודי כבר. בא לי למות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
