אני שוכבת באמבטיה מוקפת בארומה-תרפיה של ורדים אנגליות

אני לא בטוחה כמה זה מועיל

אבל אני קוראת משהו באיזה ספר וגל קור מתפשט בי

וזה לא משנה שהמים קרובים לטמפרטורת רתיחה

עדיין

"לשמחתי לא היה קשר אחד שניתק בעלבון, במריבה קשה.

כן היתה פגיעה

כן היו אכזבות

אולי אפילו חילופי האשמות

אבל לא אשמה מוכחת [...]

"אתה מפחד, אני יודעת. מפחדת להרגיש. מפחדת להתקרב. אם רק היית נותן לי לתת לך כח, בלי להתווכח, בלי לסגת. אם רק היית מסוגל לפתוח דברים, לדבר, לצלול פנימה, גם אל המקומות הכואבים.לשאוב ממני כח לאהוב"." (החוק למניעת בדידות)

בכל מקרה

אף פעם לא שמעתי מה יש לך להגיד

השתיקה שלך הקלה עליי

וויתרתי על הדברים שיעזרו לי להיות טובה יותר לאחרים

מה יש לך להגיד, על כל זה? כל מה שלא אמרת אם מתוך נימוס או מחויבות, אם בגלל אהבה או אדישות. מה יש לך להגיד- לא בשבילך, אלא בשבילי? איך אתה, אחרי הכל, יכול לתקן אותי?

המים החמים לא מחממים אותי ואני לא מצליחה להפסיק לבכות,

הארומתרפיה הזו,

לחלוטין לא מרפאת,

היא רק צורבת עצבים חשופים.

אולי,

בעצם,

זה כל הרעיון?

לחיי הבנה עצמית,

שאולי,

מתישהו,

תוביל להגשמה.