לנהוג בלילה לצלילי טרייסי צ'פאמן או ריי למונטיין, איזשהו אלבום עלום שם ב88 FM או לשיר לעצמי כי הרדיו שוב לא עובד.

לחזור בקבינה מאובקת, באוטו מאובק, מלא באוהלים (מאובקים) ואנשים מאובקים ולדעת שזה בסדר- כי זו הטרנטה.

להתשחרר מהצבא ולראות את צאלים מהמראה האחורית.

להתקע עם פנצ'ר בגלגל, אבל לא באמת להתקע.

לעשן סגריה של נהיגה בכביש מהיר ואז לנקות את המאפרה- שאמא לא תריח.

לשחק עם המפתחות של האוטו בהיסח דעת ולדעת שהכביש פתוח.

לחכות, עם דלת פתוחה ורגל אחת בחוץ למישהו שיגיע- כי אין מזגן וחום אימים.

רכב אחד, שלימד 2 נשים לנהוג. חלקן למדו טוב יותר, חלקן למדו טוב פחות. וכיאה לשתי נשים- הטרנטה נהייתה טרנטה בשלב מוקדם של השירות.

ואין סיבה להיות סנטמנטלית כי הגרוטאה הזו סחטה ממני כל פרוטה וכל דמעה שהיא יכלה.

ובכלל- הטרנטה הולכת לעזור להרבה טרנטות אחרות לסחוב עוד כמה קילומטרים.

הטרנטה: 1994-2012.