ומה אם פשוט נשבר לי?
וזהו, עכשיו מתחשק לי להישבר. ככה כי פשוט נמאס לי.
לצחוק לך בפנים, לצחוק על הכול בפנים שלך. כי ככה אני, מחייך עד הרגע האחרון. גם כשנשבר לי.
מה תעשי?
ומה אם אני אפול לריצפה, לא יכול לסחוב את זה יותר. לא מצליח, הראש מכביד על הכול. ומה שבפנים, מכביד יותר מהכול.
מה תעשי? מה?
להרוג, זאת נשמעת התשובה הפשוטה ביותר, נכון?
תשברי אותי! קדימה!
מתחת לערימות של חול ניסית להסתיר אותי, מתחת לערמות של אבנים, ודמעות, מתחת לערימות של כאב והסתתרויות. אני לא מוסתר.
סיימתי.
ומה אם אני רוצה להלחם על הכול? לעשות הכול בדרך הקשה?
גם אם זה אומר לדמם על הריצפה, שכול הפנים שלי חבולות והגוף מלא בסימנים.
להתחנן על החיים שלי. כן, בדיוק, על הריצפה. אבל תמיד להמשיך להלחם.
מה תעשו?
אתם אומרים שאתם רוצים יותר, יכולים יותר, צריכים יותר.
אז למה אתם מחכים? שאני אביא לכם את זה?
אני לא בורח ממכם, ולא בורח לכיוונכם, אני עומד פה. נאבק מול הרים של מפלצות. כל מי שיבוא.
להרוג, שוב, זאת נשמעת התשובה הפשוטה ביותר, נכון?
תשברו אותי כבר לעזאזל! אני רק בנאדם!
כל הזהב שבעולם, וכל היהלומים שביקום, וכל המים שיש, לא יספיקו לקבור אותי בשקט.
סיימתי איתכם.
תסתכלו לי בעיניים! לעזאזל! תסתכלו לי בעיניים!
לא רציתי יותר מידי... רציתי רק... אתכם...
ניסיתי להיות מישהו שאני לא, ואולי מישהו שאני כן, רק שאני מישהו אחר טוב יותר.
שומדבר אבל לא השתנה, אני לא יכול להיות שני אנשים. לפחות לא ככה.
זה מי שאני באמת.
אני אפיל את עצמי, אפיל את עצמי לסיכוי חדש. לסיכוי להיות אני.
עכשיו זה ברור, אני האמיתי.
להרוג, זה כבר לא נשמע כל-כך פשוט עכשיו, נכון?
עכשיו שאתם יודעים שהוא בחוץ. שאני בחוץ. אני כבר לא אקבר.
סיימתי איתך, ואיתך ואיתכם.
וזה גם כל מה שרציתי...
בואו, נסו לשבור אותי. נסו להילחם.
ומה אם אני באמת רק רוצה... להישבר?
The HUNTER live once more
[מי מנחש?]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
