לקח לי המון זמן להגיע למצב הזה, אבל אני מקבלת את עצמי כמו שאני, רוב הזמן.

אני לא אוכלת עוגות.

אני בקושי אוכלת מתוק.

אני אוכלת לא יותר משתי פרוסות לחם ביום.

אני חושבת שאני יכולה להרשות לעצמי לאכול קצת שוקולד פעם או פעמיים בשבוע.

אז למה לעזאזל היא נכנסת אלי לחדר היום ואומרת לי "תפסיקי לאכול שוקולד כבר"

כששאלתי אותה למה היא אמרה "כי את תשמיני "

אני לא יודעת מה היא רצתה להגיד, אבל עצרתי את המשפט הזה לפני שהוא הגיע לסיומו ואמרתי לה עד כמה היא לא בסדר שהיא אומרת דברים כאלה. אמרתי לה שתסתכל עליי רגע שוב ותגיד לי שאני לא יכולה להרשות לעצמי מדי פעם לאכול קצת שוקולד.

עכשיו אני מבינה מאיפה הכל מגיע.

עכשיו אני מבינה למה לקח לי כל כך הרבה זמן לקבל את עצמי. כל הזמן אמרו לי "כן, את נראית טוב, אבל את יכולה להוריד עוד כמה קילו".

עכשיו אני לא מתפלאת בכלל למה יש לי ימים שאני מסתכלת במראה וחושבת לעצמי "את שמנה".