שש בבוקר - השכמה.

נוסעים לעבודה.

משתעממים רצח בעבודה כי זה כנס של רופאים...

מסתיימת העבודה, יוצאים לדרך. צריך לקנות 2 דברים לחורף באופנועית.

פה מתחיל השעשוע.

אני נכנסת לאופנועית, ויושב שם מישהו, שאני מכירה... גם בטוחה ב80% שאני יודעת מאיפה.

הוא מסתכל עלי (ואגב.. יש לו עיניים מדהימות!!! לכן זיהיתי אותו...), אני שואלת אותו 'מה?' אז הוא אומר לי 'את מוכרת לי בטירוף'. שאלתי אותו איך קוראים לו, הוא עונה.

עכשיו אני בטוחה שזה הוא.

'זוכר לפני 3 וחצי שנים בערך עבדת בחברה שנקראת קאשיו? אז משם'

הוא מסתכל, מנסה לשייך פרצוף לזיכרון (מה שלא כל כך פשוט, כי הייתי קצת יותר גדולה אז...), ואז זה נוחת עליו. 'איזה סרט' היתה התגובה שלו...

הוא היה שם עם חבר שלו. חבר שלו, בשלב מסויים, קרא לי רגע הצידה, וביקש את הטלפון שלי. שאלתי 'למה?' אז הוא אומר לי 'בשבילו.'

'הוא ביקש?' שאלתי.. 'לא, אבל כבר הרבה זמן לא ראיתי אותו מסתכל ככה על בחורה' ענה לי החבר.

אז נתתי לו את הטלפון שלי.

שילמתי על מה שקניתי, ואז נסעתי הביתה, כשאני חושבת על העיניים המדהימות שלו, משועשעת מכל המצב (כי היה לו לא נעים כל כך... יצאנו פעם אחת ואז הוא החליט שלא מתאים לו..).

עכשיו נראה אם חבר שלו היה רציני, ואם הוא רציני...