הדבר הכי לא צפוי ב"מהפיכה" - היה ששחש לא "ראש מחלקה", אלא "מנהל טכני", ושראש מחלקת תאורה, חץ (לצורך העניין), הוא עכשיו מנהל תפעול של כל המחלקות.

הפתעה טובה מאוד, לעניות דעתי.

אממה, השאלה שעלתה אצלי היתה "מה הוא חושב עליי בתור טכנאית? האם אני שוב אצטרך להוכיח את עצמי?"

אז שאלתי את שחש היום

אני יכולה לשאול אותך משהו, אבל שתענה לי ברצינות ולא בזחיחות הדעת הרגילה שלך?

"ברור"

מה חץ חושב עליי?

"למה? את רוצה לצאת איתו?"

לא שחש. אמרתי ברצינות, לא? מבחינה מקצועית מה הוא חושב עליי?

"לא יודע. לא דיברנו על זה. אבל מיצבנו טכנאים לפי הדרגות שקבענו (עוד חלק מהמהפיכה.. יש (מ)דרגות), והוא רצה למצב אותך בתור ראש צוות."

וואלה. ולמה רק רצה? מה עצר אותו?

"אמרנו לו שאם נשים אותך על הגנון הזה, יהיה רצח.. וחבל שתלכי לכלא..."

שחש יודע שמבחינה "פיקודית" אני יכולה. גם חץ יודע. שחש ונסיך גם יודעים שהפיוז שלי קצר. אמנם הוא מתארך לאיטו, אבל לוקח לו זמן.

we learn by doing, ואני לומדת.

מתקדמת.

וכרגע... בכלל.. רוצה להישאר בדרגת מפעיל.

אבל גיליתי בערך מה חץ חושב, וזה עשה לי טוב.

מה גם היום נתנו לי לקרוא מכתב תודה שקיבלנו מ"קליידסקופ" על האירוע הגדול שעשינו בירושלים לפני חודש. הם אמרו תודות לפי שמות. אחד מהשמות היה שלי.

עשה לי ממש טוב לקרוא את זה.

אז זהו. כמעט מקרה של "הסקרנות הרגה את החתול", אבל בסוף לא.