| |
Plonter, New and Improved - BETA Version |
כינוי:
הפלונטר בת: 46
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 8/2003
 שעות מאוחרות ודמנציה
שעות מוזרות הן השעות המאוחרות של הלילה.
הפלונטר חושבת על כל מיני דברים שבדרך כלל לא מצליחים לעבור את הדלת הקטנה הזו בכניסה למוח...
הדמנציה של הלילה מתחילה להיכנס...
רוצה להשתגע!
רוצה לעשות משהו לגמרי לא מהעולם הזה!
לעמוד על הגג של מגדל עזריאלי ולצעוק אל הירח... לקפוץ לתוך בריכת שחייה ולברוח עוד לפני שהשומרים יגיעו... רוצה לעשות את הדרך לסנטיאגו (בספרד, המתרגם) ברגל... רוצה למצוא איזה מקום באמצע המדבר ולהסתכל על הזריחה... רוצה למכור את האופנוע, לקחת את הכסף, ולהיעלם לכולם... רוצה לצנוח ממטוס, רוצה לקפוץ באנג'י, רוצה לנסוע במכונית מירוץ ולנצח... רוצה שהבמאי יבין מה הוא מפסיד...
רוצה שמישהו יאהב אותי ויגיד לי שאני יכולה לעשות את כל הדברים האלה באמצע הלילה, ושהוא עדיין יאהב אותי בבוקר... רוצה שמישהו יאהב אותי מספיק ויגיד לי שהוא יעשה את הדברים האלה איתי... רוצה מישהו שיאהב אותי למרות הפיוז הקצר, ולמרות הקולניות, ולמרות הציניות, ולמרות כל השגעונות הקטנים שדבקים בי בשעה 2 בלילה...
רוצה שמישהו יבין אותי... רוצה שהוא ייגש אלי באחת השעות הקטנות האלה, כשהדמנציה כבר טבועה עמוק עמוק, ואני מסתובבת חסרת ישע, ייקח את היד שלי בשלו, ילטף ברכות את הצוואר ויגיד לי שהכל יהיה בסדר, ושהדמנציה תעבור עוד כמה שעות כשאני אקום בבוקר ואתאהב מחדש בכל מה שיש לי בחיים... רוצה שהוא יגיד לי שהוא אוהב, ייתן נשיקה ספק רכה-ספק נושכת, ויעשה לי קיצים בשיער עד שאני ארדם, בבטחה בזרועותיו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
