אז נתחיל (שוב.. כי נמחק...)

יום שני.
מגיעים ב8 בבוקר למחסן.
נסיך ניגש אליי עם רשימת ציוד, מצביע על ערימת ציוד ואומר לי "תעשי לי טובה, תבדקי את הציוד מול הרשימה"
'למה?'
"כי המטומטם הכין את הציוד ואני חייב לוודא שלא חסר כלום.. אנחנו נהיה בירושלים, אחרי הכל..."
אז בודקים.
מפרקים את כל הקייסים, מרוקנים מכבלים, סופרים את הכבלים, בודקים הכל הכל.
בשעה 10 יוצאים לכיוון ירושלים.
עוצרים בשורש לאכול. וואו!! איזה שניצל טעים יש לעופר!!! (החיסרון היחידי הוא שצריך לנסוע על כביש 1 בשביל להגיע אליו...)
ממשיכים לבנייני האומה.
מתחילים הקמה.
עובדים... עובדים... עובדים...
בסביבות חצות רמות העצבים של כולם כבר מגיעות למקסימום... האגיס רב עם נסיך, אני רבתי עם הנוכל (איש המחשבים) התורן... בקיצור - כיף לא נורמלי.
האגיס היה רעב, אז הוא הלך לאכול בסימה יחד עם שרול. נסיך אמר להם שכבר לא יחזרו להקמה, ושילכו ישר לישון. בסביבות 1 וחצי נסיך זרק אותי מההקמה כדי שאני אוכל לישון (כי אני מפעילה...).
זו היתה מחשבה מאוד נחמדה מצידו.. שאני אלך לישון... הוא רק שכח נקודה אחת... אני הייתי בחדר עם שרול ועם האגיס.
שרול נוחר 80 דציבלים. האגיס גם נוחר.
אז 80 דציבלים של נחירות בשילוב עם מיגרנה קטנה... וואלה.. לא ממש ישנתי.
בשלב מסויים פשוט התעלפתי...
ב7 כבר היינו חזרה בבנייני האומה... הפקה כל כך לא מאורגנת!!! לא יודעים מי הנואם הבא.... אם כבר יודעים מי הנואם הבא, לא יודעים אם יש לו מצגת או אין לו עד שניה לפני שהוא עולה לדבר...
נורא קשה להפעיל אירוע אחרי לילה שלם בלי שינה... אין לאפחד מושג עד כמה...
ואז הגיע הערב.
ארוחת ערב, שלאחריה - הופעה של ריטה. נורא רציתי להישאר לראות את ההופעה... אבל כשסיימנו לאכול, התחלתי לנקר על הצלחת... אז האגיס סילק אותי לישון... נסיך ואני חזרנו למלון, כשאני קיבלתי את הצעתו להתחמק מהנגריה... הלכנו לישון בערך ב10 בלילה, ובסביבות 12 וחצי אוהד והאגיס גם הגיעו למלון. (איך אני יודעת? כי אוהד העיר גם אותי וגם את נסיך  כשהוא נכנס לחדר...)
חוץ מההפרעה הקטנה הזו - ישנתי מה זה טוב!!! כמו תינוקת!! (מזל שנסיך לא נוחר גם...)
הגיע יום שלישי.
יורדים לקומה אחת מתחת ללובי, לארוחת בוקר.
ואז מה?
נכון!!
חוזרים ב7 לבנייני האומה, ליום השני של הכינוס!!! חוזרים לשבת ליד אותה עמדה מאתמול... שוב אותה הפקה... שוב אותם רופאים... מרוב שיעמום ותסכול כבר התחלתי להתעלל מינית במיקרופון של האזניה של המכשיר קשר שלי...
אבל מה.. היה הבדל אחד... באמצע היום פתחו את המחיצה של האולם, אז היה קצת עבודה...
בשעה 4 וחצי נסיך ואני סיימנו את כל מה שהיה לנו לעשות, ולא נשאר לנו כל כך מה לעשות מלבד להסתכל על הסאונד-מנים עושים חת-חת... אז עזבנו את בנייני האומה וחזרנו למלון לנוח קצת לפני האירוע ערב...
בסוף רק ראינו טלויזיה במקום לישון, אבל נחנו, לפחות...
חזרנו אחורי זה לבנייני האומה, סיימנו את האירוע ערב, ואז התחיל הפירוק.
היה משעשע ברמות!!
היה איזשהו שלב, בסוף, שנשאר רק המסך... נסיך העמיס את המשאית, אני עמדתי לא רחוק.. הוא הסתכל עליי, הבנתי מה הוא רוצה, לקחתי איתי שני טכנאים חדשים, והתחלתי להגיד להם מה צריך לעשות כשמורידים את המסך... שמעתי את אחד מהם אומר "יו.. איזה פיקודיות.. ועוד מאישה..."
אז אותי - זה הצחיק נורא...
אז המשכתי לחלק לו הוראות...
שלא ירגיש מקופח...