מוקדש לכל האנשים שתוהים לעצמם מה עובר על הפלונטר, ומתעקשים לתהות ולדבר בינם לבין עצמם במקום לשאול אותה ישירות.
סרטים? אולי היו פעם.
עכשיו אין סרטים, ואין דכאונות. קטעי הפסיכואנליזה שמגיעים לבלוג הם הקיצוניות שבקיצוניות כי זה מקום שבו אני שופכת את הכל החוצה.
אתם רואים בעיקר את אלה, כי כשאני לא מנסה להבין את עצמי, אין לי מה לכתוב. וגם אין לי יותר מדי גישה לאינטרנט בתקופה הזו של השנה כי אני לרוב בעבודה.
לפני שנתיים היתה תקופה של דכאונות מטורפים. גם לפני שנה היה כזה חודש של דכאונות. אבל אין דכאונות יותר.
יש חוסר אנרגיות, יש חוסר רצון לזוז, יש חוסר סבלנות...
אתם חייבים לעשות את ההפרדה הזו בראש שלכם. את הדכאונות שלי אתם רואים בעיקר פה, כי אני יודעת שאני לפעמים חוזרת על עצמי, אז כשאנחנו נפגשים אני מסננת. כי נמאס לכם לשמוע. אבל פה אני לא מסננת כלום. שומדבר. גם בתקופת הבמאי - לא סיננתי. גם כשהיא קראה פה... לא סיננתי. כתבתי כל מה שרציתי.
ואם יש לי ימים שאני לא רוצה לצאת כי לא בא לי לראות אנשים - אז תנסו להבין שזה בגלל שאני רואה המוווון אנשים כל יום גם ככה. להתמודד עם המפיקים ועם הלקוחות ועם אורחים בכינוסים זה לא דבר קל ואנחנו עושים את זה 14 שעות ביום. אז קצת התחשבות.
אם תהיתם על החודש וחצי האחרונים - אז וואלה. תסתכלו על הדו"ח שעות שלי ותגידו לי אם אתם לא הייתם מאבדים את הסבלנות באיזשהו שלב.
יוצאים לפאב ואני פתאום תופסת באסה?
1. קורה לכולם.
2. כשזה קורה אז זה בגלל שמלכתחילה לא היה לי חשק לצאת והכרחתי את עצמי.
3. לא, אין לכם מה לעשות ולא, אין לכם מה לעזור.
אולי אני באמת טיפוס מלנכולי.
אבל עובדה היא שכל פעם ששואלים אותי מה שלומי או מה המצב התשובה היא "החיים יפים" או "הכל טוב".
ושיחות כמו של היום ופוסטים כמו שראיתי היום שכועסים עליי על "סרטים" שאני לא עוברת בכלל... גורם לי לעשות בדיוק את מה שאתם טוענים שאתם לא רוצים שאני אעשה.
אולי טעיתי בשיפוט ויש אנשים שאני צריכה לחזור לשים מסיכות לידם ולהפסיק לחשוף כל כך הרבה מעצמי לידם כי הם לא יודעים להפריד בין דכאונות לבין חוסר כוחות מנטלי לזוז מהבית.
סליחה אם זה נשמע כועס, אבל עדיין - לא טוב לכם? נמאס לכם? אז אל תשאלו אותי מה עובר עליי ואל תנסו לעודד אותי כשאני בבאסה ואל תעשו כלום. פשוט תנו לי ללבוש את המסיכה שלי או שוב - אל תעשו כלום.
גם אל תטרידו את עצמכם בשאלות מה עובר עליי.
אצלי הכל טוב.
החיים יפים!!