ניסיתי לשכוח ניסיתי לסלוח רוצה כל כך לדעת מה עשיתי לא בסדר רוצה כל כך להיות לא אני ולפעמים להרגיש שוב כי הרבה זמן לא הרגשתי את מה? אותי. לא מצאתי למרות שחיפשתי כל כך עמוק יושבת פה המון אנשים לבד בכל זאת רוצה להיות במקום אחר רוצה להיות במקום שאין שם את החיים שלי רוצה לראות מקומות חדשים רוצה להכיר אנשים אחרים לבד לי שוב לא כל הזמן אבל לפעמים ההרגשה הזו קופצת עליי. מתגעגעת. רוצה רק לדעת למה. מה עשיתי. שאלה מטומטמת כי בעצם לא עשיתי כלום רק הייתי אני ואתה לא רצית. אתה היית צריך מישהי אחרת ואני רק חשבתי שאני זה מה שאתה צריך כי תמיד אנחנו חושבים על עצמנו איך שאנחנו רוצים להיות ואיפה שאנחנו רוצים למצוא את עצמנו. הייתי הולכת אלפי מילין עבורך הייתי חוצה 5 אוקיינוסים הייתי הולכת יחפה במדבר הלוהט הייתי קוטפת פרח בר. אתה קטפת אותי. למה אני שואלת את השאלות האלה אחרי כל כך הרבה זמן? למה אני עדיין חושבת על נקודת זמן שעברה כבר מזמן? למה אני נשארת במקום בו אני יודעת שאין לי מה לחפש? למה אני חושבת עדיין על אחד שפגע בי? ואם לא עליך אז עליו? למה? למה אני רואה אותו ורוצה רק להכות אותו? למה אני מגיעה לעבודה ורוצה רק שהוא לא יהיה שם? למה אני חושבת עליו בצורה הכי לא נחמדה שיש בתוכי? כמעט כמו שאני חושבת עליך, אבל עדיין לא.. למה שומעת מוסיקה ורוצה רק שמישהו יהיה פה להחזיק לי את היד ולנגב לי את הדמעות? למה תמיד יוצא לרצות את מה שאי אפשר? אין תשובה לשאלה הזו שכל כך מטרידה אותי.

 i know i live but like a stone i'm falling down. מלים כל כך כבדות על כתפיי הקטנות.. משא בלתי נסבל... רק של עצמי. רוצה להוריד את התיק הזה מעל עצמי כדי שאוכל לנשום.. קשה לי לנשום. השמש כבר שקעה בחוץ אחרי עוד יום בו אני יושבת בתוך בניין ורואה את החיים חולפים להם בחוץ. כבר כמעט חושך. למה אני מעתיקה אותך אליו? למה אני מעתיקה אותי שוב לאותו מקום? למה אני שוב מוצאת את הרגעים האלה שלא יכולה לחייך לאפחד? למה רגעי ייאוש שוב למה מפנה את ראשי למראה? למה בורחת שוב ממצלמות? למה כועסת למה לא יודעת למה הולכת למה בורחת למה רוצה כל כך לבכות למה לא מצליחה? למה אני למה אני למה אני? יש פה מוטיב חוזר, לא? חוזרת על עצמי אבל אולי זה בגלל שאלה מחשבות שלא מוצאות את הפתח החוצה למרות שהן נכתבות כתוב וחזור בנסיון לטהר את עצמי מהן אבל הן לא הולכות. כאילו מתרוקן מקום ממחשבות רק כדי לפנות מקום לעוד מחשבות ראש עמוד רוצה ארטיק עכשיו אבל אין כי בקיוסק בחוץ לא מוכרים אולי זה היה עוזר לי להתקרר קצת כי חם לי למרות שקר בחוץ אולי אני בבלות? אין סיכוי בגיל 25 להיכנס לבלות. שומעת שיר באיטלקית של להקת מטאל עם זמרת יפהפיה ורוצה שגם לי יהיה שיער שחור ועיניים כחולות-סגולות ומראה גותי כזה או לפחות את היכולת להיראות גותית ומסתורית אולי זה היה משאיר אותי חסינה מפחדת לתת לאנשים להיכנס פנימה לא מראה לאפחד מה יש שם באמת אפילו פה יש דברים שלא עולים כי הם רק שלי כעסים רק שלי פחדים רק שלי רצונות רק שלי ואף אחד לא יעיז לקחת אותם. אבל אם לא תשתפי לא תמצאי מישהו שישתף בחזרה הם אמרו לי. אבל אני מה אני יודעת, בכלל רוצה ללכת לישון ולפעמים גם רוצה לא לקום כי אז מתחיל עוד יום של קצת זבל... עוד קצת שעות למשוך עד שחוזרים לישון כי אין דבר אחר שאפשר לעשות בימים קרים כאלו.

לבד לי.

מתגעגעת.

לבד לי.