בפינת חדר

חשוכה

בובה של דובון

עששית רחוקה

מטילה את צילה

המרקד

לצלילי סקסופון עצוב

המספר

סיפורי שעת שינה.

דמעה בודדת

נושרת על לחי

ציפורן ננשכת

כתף רועדת

נהי חרישי

נספגים אל קירותיו

של בית לבן

במרכז מעגל

     איפה ראיתי אותך

     מתרחק לאיטך

     איכה עזבת

     נערה כה פגועה

     לב כה שבור

רוח קלילה מרקדת

מבעד לתריס המוגף למחצית

גב חשוף

מעליו פנים

המופנות לירח

המציץ ומחייך מבעד לחלון

טיפות טיפות

זולגות מהרקיע

     גשם

     חולצה נרטבת

     גג ברזל נוקש במרחק

     שיער מתנופף לו ברוח

     ואתה עדיין

     עזבת.