מישהו שאני לא מכיר, שרצה לקנות פחית במכונה אוטומטית, פנה אלי. הוא ביקש שאפרוט לו מטבע של שנקל לשני מטבעות של שקל אחד. מכונת הפחיות, לדבריו, לא מקבלת שנקלים.
היה לי רק שקל אחד, אז הצעתי לו אותו במתנה, אבל האיש הצמא סירב, בטענה שזה לא יעזור: פחית עולה ארבעה שקלים, ולו יש שני שנקלים.
כשפנה ממני והלך לחפש מישהו אחר שיפרוט את שני השנקלים שלו (מסתבר שיש שניים) לארבעה מטבעות של שקל, חשבתי על פתרון אלגנטי: לי היה מטבע של עשרה שקלים. אקנה לו פחית בעצמי, אשמור לי את העודף, והוא יחזיר לי ארבעה שקלים שיש אצלו.
כשהצעתי לו את התכנית, הוא מייד נדלק, ובאופן חיובי. אני יודע את זה, כי הוא אמר לי בשמחה השמורה להארה רגעית: "אה, נכון, עשרה שקלים יש גם לי עצמי!"
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
