לעיתים יוצא לי לנסוע בקווי אוטובוסים בין-עירוניים. תדירות השימוש שלי נמוכה, ולכן קיים בי החשש שאני מחכה לאוטובוס שהשעה שלו שונתה, התחנה שלו הועתקה או שהוא כבר בכלל מבוטל.
השיטה שלי להתיר את הספק פשוטה: אם יש עוד אנשים איתי בתחנה כנראה שהכל בסדר. כלום לא בוטל, דבר לא שונה. סביר שגם הם, בתחנה הזו ובשעה הזו, מחכים לאותו הקו כמוני.
לרוב, אחרי כמה דקות של המתנה מגיע אוטובוס שאיני צריך, וכל אלה שהיו שותפיי-לנסיעה לרגע-קט עולים עליו ונעלמים – משאירים אותי, כמובן, בודד וחושש.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
