את ההשראה לפוסט קיבלתי בעקבות תכנית ההתנתקות.
היא גורמת לכולנו, או לפחות לרובנו לתהות בנוגע למדינת ישראל.
[את הכותרת תרמה אחותי ובהזדמנות זו - תודה לך...]
"בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע, שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית..."
]
השנה: התשס"ה 2005 למניין הנוצרים.
ברקע- תוכנית ההתנתקות.
"לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע...שבו לארצם בהמונים..."
בסופו של דבר, חזרנו לכאן, לארץ הזאת, המובטחת.
הקמנו מדינה עצמאית. יהודית-דמוקרטית, כך אומרים...
שרדנו מלחמות ואינתיפאדות, התגברנו על משברים, ועשינו הכל כדי להצליח ולהשאר. כאן.
מלחמת ההשרדות הזאת גבתה קורבנות רבים. דמם של חיילים ואף אזרחים רבים נשפך.
הציונות וההקרבה למען המדינה הותירו אחריהן מעגל שכול הולך וגדל.
נסיונות השלום עם הצדדים השונים נחלו כשלון לרוב, אך אין בכוחה של עובדה זו למנוע מאיתנו לוותר "ויתורים כואבים", כדברי ראש הממשלה בטרם נבחר לראשות הליכוד לפני מספר שנים.
במסגרת ויתורים אלו, נכללת תוכנית ההתנתקות. "עזה תחילה"- וכי אין בעקירת אזרחים יהודיים מבתיהם ואף מקבריהם על לא עוול בכפם מן המספיק?!
מדוע עלינו לסגת משטחי מדינתינו הריבונית אותה כבשו אבותינו ללא כל תמורה?!
כיצד יתכן שראש ממשלה ממפלגה ימנית יפעל נגד כל חוקי הדמוקרטיה ויחליט החלטות על דעת עצמו, כאשר אלו מנוגדות לדעת מספר לא מבוטל של חברים במפלגתו?!
נראה כי לא מדובר באותו ראש ממשלה בו בחרנו.
נראה כי סדרי העולם השתנו לבלי היכר:
אזרחים ישראליים מגורשים בכוח מבתיהם ללא כל יכולת למנוע את הגירוש המתבצע על ידי אחיהם לנשק, בהוראה מגבוה כמובן.
כיצד אמורה לנהוג משפחה כזו הנעקרת מביתה ומאדמתה?
כיצד יספרו לילדיהם כי במדינתו של העם הנרדף סולקו יהודים משטחי המדינה עצמה?
כיצד יבטיחו שדבר כזה לא יקרה להם בעתיד?
"אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב היישוב, בעליה ובבניין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל..."
[מתוך מגילת העצמאות]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
