קשה לי,בימיוחד בשישי שבת.
אני ניזכרת בו בלי הפסקה,כל דבר קטן מתקשר ישירות אליו.
הוא העבר המאד הקרוב וממושך שלי,וכל דבר בשלוש שנים האחרונות קשור אליו בצורה כזו או אחרת.
שיר/מקום/מסעדה/סרט/מילה מצחיקה.
הכל קשור אליו.צא לי מהראש כבר!!!
פעם הייתי מחכה לסוף שבוע,זה היה ה-זמן שלנו ביחד...והיום אני מבועתת ממנו,מרגישה שהוא מתחיל וכבר נכנסת למצב רוח מלכרוני.
בניגוד לשבועות האחרונים אין לי שום חשק או צורך להתקשר אליו,שזו כבר נקודדת אור מבחינתי.
שוב ושוב אני ניזכרת בשיחה האחרונה שלנו,שבה הפנת לי גב ודאגת לגרום לי להרגיש עלובה ועדין מנסה להבין למה עשית את זה..
הרי מעולם לא פגעתי בך וגם לא הפעם.
אז למה פשוט לא אמרת לי לא?ל-א חד וחלק ושיחררת אותי.
בכל אופן,מכיוון שאני 'אמורה' לשדר יחסים כרגיל הייתי חייבת לפרוק את הרגשות שלי איפשהו.
אתה חסר לי ברמות מטורפות,והפעם כניראה שאני אשאר להשתגע עם עצמי ואבטיח שלעולם לא הרים טלפון אליך,כי פשוט לא מגיע לך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
